יום ירושלים הוא לא רק תאריך בלוח השנה, אלא תזכורת לקשר בל ינתק של עם ישראל לבירה שלו. בראיון שהעניק דניאל לוריה מעמותת "עטרת כהנים" לערוץ 14, הוא מסביר שהחגיגה היא הרבה יותר עמוקה ממה שנדמה לנו. "אנחנו חזרנו הביתה", הוא אומר בהתרגשות, "אנחנו לא חוגגים 59 שנה, אנחנו חוגגים 3,859 שנה".
לדבריו, הפעילות בשכונות העיר העתיקה וסביבותיה, ובמיוחד בכפר השילוח, היא ביטוי מעשי לחזרה לאזורים שמהם גורשו יהודים בעבר. לוריה מציין כי התהליך של העברת בעלות מידיים ערביות לידיים יהודיות הוא מורכב ורגיש במיוחד. בגלל הסכנות שנשקפות למוכרים הערבים ולאנשי הקש שמעורבים בעסקאות, הפרטים על גאולת הבתים עצמה נשארים חסויים, אבל התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן.
"אנחנו לא חוגגים רק 59 שנה"
היום חיים כ-1,000 יהודים ברובע המתחדש, והנוכחות היהודית רק הולכת וגדלה. אחד הסיפורים המרגשים ביותר של השנים האחרונות הוא החזרה לכפר התימנים. יהודים תימנים וספרדים חיו שם מאות שנים, עד שהבריטים הוציאו אותם מהאזור בשנת 1938 בגלל שלא רצו להגן עליהם מפני התנכלויות הערבים.
כבר 20 שנה שיהודים חזרו להתגורר בכפר השילוח, והיום יש שם כ-45 משפחות. לוריה מספר שגם בתי המשפט מכירים בזכויות היהודיות ומחזירים רכוש להקדש בנבנישתי. אחד הפרויקטים החשובים כיום הוא שחזור בית הכנסת העתיק שנמצא במקום. "מצאנו את הבית כנסת בכפר התימנים", הוא משתף, "זה פשוט דברים לא ייאמנו".
ירושלים שייכת לכולנו
הפעילות הזו דורשת משאבים רבים, גם כלכליים וגם אנושיים, כדי לשנות את פני השילוח ולהכניס עוד ועוד משפחות לדירות שכבר נגאלו. למרות האתגרים, ב"עטרת כהנים" רואים בפעילות הזו שליחות של עם ישראל כולו. לוריה מזכיר שדוד המלך לא רכש את ירושלים עבור שבט אחד בלבד, אלא עבור כל 12 השבטים.
"האי שחובה ליחדיו זה לא של שבט אחד, זה לא רק של אנשים דתיים וציונים- אלא של כל עם ישראל", הוא מדגיש. הוא קורא לציבור הרחב לקחת חלק בגאולת ירושלים ובכל מי שמרגיש שייך. "יום ירושלים זה היום שכל אחד יכול להגיד לעצמו: אני וירושלים אנחנו אחד", הוא מסכם. עכשיו, כשהדלתות נפתחות, זו ההזדמנות של כולם להיות חלק מהסיפור היהודי הגדול.