בית המשפט העליון מתכונן להורות על שחרור 98 מיליון שקלים שהוקפאו עבור מוסדות חינוך חרדיים. עם זאת, השופטים הציבו תנאי ברור: הכספים יועברו אך ורק למוסדות שמקיימים את חובת הוראת לימודי הליבה. הדיון התקיים בעקבות עתירות שהגישו יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ועמותת חדו"ש.
במהלך הדיון, השופטים הורו למדינה ולנציגי הרשתות החרדיות להגיע להסכמות תוך שבועיים על הכללים המדויקים להעברת הכספים. השופטת יעל וילנר הציעה מנגנון ברור להעברת הכסף ואמרה: "נראה כל כך הגיוני, כל כך ישר. איך אפשר להתנגד לזה? הכספים המוקפאים יגיעו רק למוסדות שמגיע להם".
הכספים שכבר הועברו
הסיפור התחיל כשוועדת הכספים אישרה בדצמבר האחרון העברת מיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים לתשלום משכורות. במהלך ההליך המשפטי התגלה כי מעל 900 מיליון שקל כבר הועברו והוצאו בפועל. הוועדה למעשה התבקשה לאשר בדיעבד העברה שכבר בוצעה, מבלי שחבריה ידעו על כך בזמן אמת.
השופט עופר גרוסקופף העיר בחריפות כי לבג"ץ ניתן "הסבר שאינו נכון" בנושא זה. בעוד יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי טען שמדובר בפרקטיקה מקובלת בכנסת, היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, דחתה את הטענה במפורש וקבעה כי קיים איסור מוחלט על אישורים בדיעבד.
פיקוח הדוק על התקציבים
השופטת וילנר תיארה את המצב הנוכחי במילים לא פשוטות: "המצב קשה, המצב עגום". היא ציינה כי חברי הכנסת לא קיבלו מספיק זמן לעבור על אלפי עמודי הנתונים לפני ההצבעה: "אני לא חושבת שהיה לחברי הכנסת מספיק זמן לשאול. לא היה להם את החומר".
לפי הצעת השופטים, מוסד שלא ימסור נתונים על לימודי ליבה יוחזק ככזה שאינו מלמד אותם. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הדגישה כי החלוקה תתבצע תחת פיקוח הדוק של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. המדינה הבטיחה כי בעתיד יבוצעו קיזוזים ממוסדות שאינם עומדים בדרישות.
