ימי ספירת העומר הם ימים גדושים בגאולת ישראל, וגם היום כ"ה אייר, התרחשו מספר אירועים דרמטיים מהחלטת הממשלה לצאת למלחמת ששת הימים ועד למבצע הנועז של סיירת מטכ"ל לשחרור חטופי המטוס בנמל התעופה לוד לפני שהפך לנתב"ג.
אחד הרגעים המרגשים ביום הזה קרה בשנת ה'תש"ט, אז אישרה הכנסת את חוק הדגל והסמל. אחרי דורות של גלות, מדינת ישראל קבעה באופן רשמי את דגל הכחול-לבן ואת המנורה כסמלים הרשמיים שלה. זה היה רגע של הצהרת כוונות ברורה: חזרנו הביתה, ואנחנו כאן כדי להישאר עם זהות יהודית גאה ובלתי מתפשרת.
כמה שנים קודם לכן, בשנת ה'תרצ"ח, הוקם היישוב רמת הדר שיהפוך להיות שכונה בהוד השרון כחלק ממפעל חומה ומגדל. זה היה אחד מתוך 53 יישובים שהוקמו באותה תקופה כדי לקבוע עובדות בשטח ולהבטיח את עתיד ההתיישבות בארץ ישראל, גם כשהתנאים מסביב היו קשים ומורכבים.
גבורה יהודית בשחקים ובשדה הקרב
בפן הביטחוני, כ"ה באייר מזכיר לנו את העוצמה של כוחותינו. בשנת ה'תשל"ב, לוחמי סיירת מטכ"ל ביצעו את ההשתלטות המרהיבה בנמל התעופה לוד, השם הקודם של נתב"ג על מטוס סבנה שנחטף על ידי שני מחבלים ושתי מחבלות. במבצע נחוש ומהיר, שחררו הלוחמים את הנוסעים. מהרגע שהתחילה הפעולה, עברה דקה ושני המחבלים חוסלו, והמחבלות נתפסו. תוך דקות נוטרלו המטענים, ולמעט שלושה פצועים מהנוסעים, ושני לוחמים פצועים לא היו נפגעים. אחת מהפצועות מרי הולצברג נפטרה מפצעיה לאחר מכן.
באותו תאריך בשנת ה'תשכ"ז, קיבלה ממשלת ישראל שהייתה ממשלת אחדות את אחת ההחלטות החשובות ביותר בתולדותיה: היציאה למלחמת ששת הימים. אחרי תקופה ארוכה של המתנה וחשש, הממשלה בחרה בקו אקטיבי של הגנה על המדינה, מה שהוביל לניצחון הניסי ולשחרור ירושלים ויהודה ושומרון, המלחמה ששינתה את ההיסטוריה של שיבת עם ישראל לארצו.
היום הזה טומן בחובו גם את עשיית הצדק מול צוררי ישראל. בשנת ה'תשכ"ב, בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אדולף אייכמן ואישר את עונש המוות שנגזר עליו. זה היה מסר ברור לעולם כולו: דם יהודי אינו הפקר, ומדינת ישראל היא המגן והתובע של הצדק היהודי ההיסטורי. לצד הרגעים המרוממים, בכ"ד באייר ה'תשס"א נרצחו חמישה יהודים בפיגוע התאבדות קשה בקניון השרון בנתניה.
