במהלך המשפט הוכיחו נציגות הפרקליטות כי עזאם עבר תהליך הקצנה עמוק שנמשך כעשור. השיא המזעזע הגיע מיד לאחר טבח השביעי באוקטובר, כאשר הרופא החליט להצטרף רשמית לשורות דאע"ש ואף נשבע אמונים לארגון הטרור.
מתיקיה רפואית למדריכים להכנת מטענים
הראיות בתיק חשפו כי עזאם נהג לשלוח לחבריו תיעודים קשים מהטבח בעוטף עזה, כשתכתובותיו רצופות בלעג ובשמחה על הפגיעה ביהודים ובמדינת ישראל. במהלך שנת 2024, רמת המסוכנות שלו עלתה מדרגה כשהוא התחיל לאסוף מידע מעשי על אופן הכנת חומרי נפץ ושימוש ברעלנים.
השופטת שוש שטרית דחתה את הטענה כי היעדר קשר ישיר עם נציג רשמי של דאע"ש שולל את חברותו בארגון. היא הסבירה כי עזאם פעל לפי "פרוטוקול הצטרפות" עצמאי של הארגון, המבוסס על השראה והנעה של יחידים ללא צורך בהכוונה ישירה, כדי לעקוף את יכולות הסיכול של גופי המודיעין.
האיום הממשי בתוך מחלקות בית החולים
בסיום הכרעת הדין, הדגישה השופטת את הסכנה המיידית שנשקפה מהנאשם בגלל תפקידו הרגיש. היא ציינה כי הנגישות הפיזית שלו לחיילי צה"ל ולאזרחים ישראלים בתוך כותלי בית החולים, יחד עם רצונו להרשים את חבריו בפעילות קיצונית, היו עלולים להוביל לאסון כבד.
השופטת קבעה כי קיימת סבירות גבוהה שעזאם היה עובר לפעילות אקטיבית ורצחנית אלמלא נעצר בזמן על ידי כוחות הביטחון. העובדה שרופא שתפקידו להציל חיים תכנן לפגוע במטופליו, מדגישה את חומרת האירוע ואת החשיבות של עירנות ביטחונית בכלל המערכות הציבוריות.
