המערכת השלטונית באיראן עוברת טלטלה דרמטית מאז חיסולו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, בתחילת המערכה מול ארה"ב וישראל. לפי דיווחים שעלו היום (רביעי) בסוכנות הידיעות רויטרס, הרפובליקה האסלאמית כבר אינה מתנהלת סביב דמות דתית אחת שמחזיקה בסמכות עליונה, אלא סביב הנהגת חירום ביטחונית הנשלטת בידי משמרות המהפכה.
במרכז הכוח החדש עומד מפקד משמרות המהפכה, אחמד ואחידי, כך לפי מקורות איראנים ופקיסטנים. למרות שבנו של חמינאי, מוג'תבא חמינאי, נותר רשמית בראש המערכת, בפועל הוא משמש בעיקר כגורם המאשר החלטות שמתקבלות על ידי הגנרלים ומפקדי הביטחון. מרכז הכובד עבר למועצה העליונה לביטחון לאומי וללשכת המנהיג, שמנהלים כיום את האסטרטגיה הצבאית והפוליטית.
המנהיג שנפצע והגנרלים שבחזית
בנו של המנהיג, מוג'תבא, נפצע קשה במתקפת הפתיחה שבה נהרג אביו, ומאז הוא אינו מופיע בפומבי. לפי המקורות, הוא מתקשר עם בכירי המערכת באמצעות עוזרים וקישורי אודיו מוגבלים בלבד בגלל אילוצי אבטחה כבדים. בזמן שהוא מסתתר, דמויות כמו שר החוץ עבאס עראקצ'י ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף מובילים את המגעים המדיניים.
קאליבאף הפך לציר מרכזי המחבר בין האליטות הפוליטיות, הדתיות והביטחוניות באיראן. הוא מנסה לתמרן במציאות המורכבת שנוצרה בטהרן, כאשר המטרה המרכזית היא לשמור על יציבות המשטר גם ללא הדמות הכריזמטית של חמינאי שעמדה בראשו במשך עשורים.
המשא ומתן והקו הניצי
במקביל לשינויים הפנימיים, איראן מנסה לקדם הצעה חדשה למו"מ מול וושינגטון. לפי ההצעה, השיחות יתנהלו בשלבים וסוגיית הגרעין תידחה לשלב מאוחר יותר, רק לאחר סיום הלחימה ופתרון המשבר סביב השיט במפרץ. ארה"ב, מנגד, מתעקשת לעסוק בתוכנית הגרעין כבר בתחילת הדיונים.
מומחים מסבירים כי הפערים בשיחות נובעים מהקשחת העמדות של משמרות המהפכה, שהתחזקו משמעותית במהלך המלחמה. הקו שמובילה טהראן כיום הוא ניצי ואגרסיבי יותר, הן כלפי חוץ והן בזירה הפנימית. למרות הלחץ הכלכלי והצבאי הכבד מצד ישראל וארה"ב, ההנהגה הנוכחית ממוקדת בשימור מנופי הלחץ האזוריים, ובראשם מצרי הורמוז, מתוך שאיפה לצאת מהעימות כשהיא מחוזקת.
