הבוקר (רביעי) נרשם רגע מרגש במיוחד בבית החולים רמב"ם, כאשר בועז תמם, סמג"ד גדוד תשע שנפצע קשה בלחימה בלבנון, עבר למחלקת השיקום בשיבא. אשתו, יוצרת התוכן שושי תמם, תיעדה את רגעי הפרידה מהצוות הרפואי שליווה אותו לאורך הטיפול הנמרץ. בסרטון נראה בועז, למרות שאיבד את רגלו בקרב, כשהוא מחבק את הרופאים והאחיות ומקרין עוצמה שקשה להסביר במילים.
עבור שושי, מדובר ברגע שהיה קשה לדמיין בימים הראשונים שאחרי הפציעה. היא מספרת שכבר בתאריך 30.3, כשבועז התעורר לראשונה, הוא שמר על אופטימיות נחרצת. בועז פנה אליה ואמר: "תעשי איתי סלפי, תזכרי את הרגע הזה. עוד חודש אני במקום אחר". האמונה הזו הוכיחה את עצמה, כשהשבוע הוא כבר נצפה רוקד על כיסא הגלגלים עם ילדיו לצלילי השיר 'עם ישראל חי'.
גבורה תחת אש: "אל תדאגו לי"
סיפור פציעתו של בועז הוא עדות חיה לגבורת חיילנו. במהלך הקרבות בלבנון, הטנק שלו ספג פגיעת נ"ט ישירה. בועז לא איבד את עשתונותיו, חילץ את עצמו מהכלי הבוער, וכשהבין שרגלו נפגעה קשות – הניח לעצמו חסם עורקים. הוא המשיך לפקד על האירוע בערנות שיא, עלה לרשת הקשר וחיזק את חייליו: "אתם הכי טובים שיש, תמשיכו להילחם את המלחמה הצודקת הזו. אל תדאגו לי".
גם כשהיה בפתח חדר הניתוח, בועז חשב קודם כל על משפחתו. הוא התעקש לדבר עם שושי לפני ההרדמה כדי להרגיע אותה. "מאמי, אני טוב אני 100%. יש לי משהו ברגל. אם את רוצה תבואי", אמר לה. הרופאים נאלצו לקטוע את רגלו מעל הברך והעריכו כי יישאר מורדם ומונשם שבוע שלם, אך בועז הפתיע את כולם כשהתעורר שעות ספורות לאחר מכן וביקש להתקשר הביתה.
"לקחו לי רגל – לא את הרוח"
המפגש הראשון בין השניים לאחר הניתוח היה מטלטל עבור שושי, שפרצה בבכי, אך בועז בחר לקחת את המושכות ולחזק אותה. "מאמי, הכול טוב זה רק רגל", אמר לה בנחישות, "תראי אותי אני בועז שלך, אני עוד חודשיים רץ איתך ועם הילדים. קיבלתי זכות לתת את הרגל שלי. לקחו לי אותה אבל לא ניצחו אותי. את הרוח שלי אף אחד לא יוכל לנצח".
שושי מסכמת כי הרוח החיובית הזו היא חלק בלתי נפרד ממנו מאז שנולד, וזו העוצמה שמלווה אותם כעת בדרך לשיקום הארוך. הסיפור של משפחת תמם הוא לא רק סיפור על פציעה, אלא על ניצחון הרוח היהודית שמסרבת להישבר גם מול האתגרים הקשים ביותר.
