הממשלה תדון בישיבתה השבועית בדרישת בג"ץ להטיל סנקציות על חרדים שלא משרתים בצה"ל, אבל נראה שהדרך לביצוע רצופה מכשולים משפטיים ומקצועיים. מסמכי עמדה של משרדי הממשלה השונים קובעים כי ההצעות שמובילה היועצת המשפטית לממשלה אינן ישימות. לפי גורמי המקצוע, המהלכים האלו סובלים מקשיים חוקתיים, לוקים ב"אי סבירות קיצונית" ובחלק מהמקרים פשוט לא יעילים בשטח.
היועמ"שית עמלה רבות בחודשים האחרונים על גיבוש סנקציות נגד הציבור החרדי, בדגש על לומדי תורה שאין להם מעמד חוקי מוסדר. אלא שבמשרדי הממשלה אומרים שאת מרבית ההמלצות שלה אפשר פשוט לזרוק לפח. לדבריהם, הצעדים נוסחו ללא בדיקת היתכנות או חוקיות, והם אינם עומדים במבחן המציאות.
"חוסר סבירות קיצונית": המשרדים נגד המלצות היועמ"שית
אחת הדרישות הבולטות הייתה ביטול ההנחות בתחבורה הציבורית לחרדים שלא משרתים. במשרד התחבורה מבהירים כי מדובר בסיפור מורכב מאוד בגלל היבטי פרטיות. הם מסבירים שצעד כזה דורש מנגנון העברת מידע מצה"ל למשרד התחבורה – דבר שלא קיים היום. בנוסף, הם מעלים שאלה לגבי האפקטיביות של המהלך, שכן היועמ"שית לא הציגה שום נתון שתומך בו.
גם בתחום הדיור נתקלה היועמ"שית בחומה מקצועית. היא ביקשה למנוע מתלמידי ישיבה להשתתף בהגרלות "מחיר מטרה", אך במשרד השיכון ובמנהל מקרקעי ישראל מצביעים על אבסורד: יהיה קשה מאוד להצדיק משפטית מניעת זכאות מאברכים, בזמן שאין שום איסור על עבריינים שהורשעו בעבירות חמורות להשתתף בהגרלות האלו.
פגיעה בכלכלה הישראלית: למה הסנקציות מסוכנות?
במשרד העבודה מזהירים כי פגיעה בסבסוד מעונות היום והצהרונים היא החלטה שסובלת מ"חוסר סבירות קיצונית". גורמי המקצוע שם קובעים שלא ניתן להוכיח שזה בכלל יגדיל את הגיוס לצה"ל. להיפך, הם חוששים שזה יפגע ביעדי התעסוקה של גברים חרדים ויגרום נזק לכלכלה הישראלית כולה, במקום לעזור לצבא.
לגבי הכוונה לבטל את ההנחות בארנונה, במשרד הפנים הבהירו שזה פשוט לא חוקי בלי חקיקה ראשית בכנסת. לדבריהם, ההנחות בארנונה מבוססות על המצב הכלכלי של התושב, ולכן הניסיון לקשור אותן לשירות צבאי סותר את העיקרון הבסיסי שלפיו נקבעו ההנחות הללו מלכתחילה. בשורה התחתונה, נראה שהדרג המקצועי מעדיף פתרונות מציאותיים על פני הצהרות משפטיות שקשה ליישם.
