דיווח דרמטי בניו יורק טיימס שופך אור על מה שקורה באמת בתוך שלטון הרשע האיראני. מוג’תבא ח’אמנאי, שנבחר למנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, נמצא כבר תקופה ארוכה במסתור עמוק. הגישה אליו כמעט בלתי אפשרית, והוא מוקף בעיקר בצוותים רפואיים, ביניהם גם הנשיא מסעוד פזשכיאן, שהוא מנתח לב במקצועו, ושר הבריאות האיראני.
הסיבה למסתור הכמעט מוחלט היא החרדה הכבדה בטהרן שישראל תצליח לעלות על עקבותיו. בכירי משמרות המהפכה והממשלה נמנעים מלבקר אותו, כי הם מפחדים שמעקב ישראלי צמוד אחריהם יוביל את מטוסינו ישירות אל מקום המחבוא. במקום ביקורים פיזיים, המדינה מנוהלת כרגע בשיטה של "דירקטוריון משותף" של ח’אמנאי יחד עם הגנרלים הבכירים.
פציעות קשות וניתוחים פלסטיים
מצבו הפיזי של ח’אמנאי הבן רחוק מלהיות פשוט. על פי הפרסום, אחת מרגליו עברה כבר שלוש פעמים ניתוח והוא ממתין כעת להתקנת תותב. הוא עבר ניתוח נוסף בידו, שחוזרת לתפקד רק לאט ובאופן הדרגתי מאוד. בנוסף לזה, פניו ושפתיו ספגו כוויות קשות, מה שמקשה עליו לדבר ודורש סדרה של ניתוחים פלסטיים בעתיד.
למרות הפציעות הקשות בגוף, הדיווח מציין כי ח'אמנאי נותר חד מחשבה והוא עדיין מעורב מאוד בניהול המדינה. הסיבה היחידה שהוא לא מוציא מסרים מצולמים לעם היא בגלל שהוא לא רוצה להיראות חלש או פגיע מול המצלמות. הוא מעדיף לשמור על תדמית של כוח, גם כשהמציאות בשטח נראית אחרת לגמרי.
הניהול מהמחתרת: שליחים ופתקים
התקשורת בין ח’אמנאי לעולם מתנהלת בשיטות של פעם, כדי למנוע כל אפשרות של מעקב טכנולוגי. ההודעות אליו מועברות אך ורק בכתב יד בתוך מעטפות סגורות. השליחים נעים בשרשרת ארוכה דרך כבישים צדדיים וראשיים, כשהם משתמשים במכוניות ובאופנועים, עד שהם מגיעים למקום המחבוא הסודי. באותה דרך בדיוק חוזרות ההנחיות שלו אל הגנרלים בשטח.
בגלל המצב המורכב והחשש לביטחונו, ח’אמנאי האציל סמכויות רבות לגנרלים של איראן, לפחות לזמן הקרוב. מי שמנהל בפועל את העניינים הוא "משולש כוח" שכולל את חוסיין טא’אב, מוחסן רזא’אי ומוחמד-באקר קאליבאף. הדיווח מדגיש כי הארבעה רואים זה בזה עמיתים שווים להנהגה, ולאו דווקא כפופים ליורש המיועד, מה שמעיד על שינוי במאזן הכוחות הפנימי בתוך הצמרת האיראנית.
