זה נשמע כמו בדיחה עצובה, אבל זו המציאות הביטחונית-משפטית של מדינת ישראל ב-2024. בעוד חוק גירוש מחבלים אושר כבר לפני כשלוש שנים ברוב מוחץ, בפועל המספרים מספרים סיפור אחר לגמרי: מתוך כ-850 מחבלים שמקבלים משכורת חודשית מהרשות הפלסטינית ("הרש"פ"), אפילו מחבל אחד לא גורש עד כה. לא נשללה אזרחות, לא נשללה תושבות, ובעיקר – לא נשלל הטרור.
אמש (שלישי) חשף הכתב הפוליטי מוטי קסטל ב'חדשות 14' ציטוטים מדיון חסוי שהתקיים בוועדת הכנסת, ששופכים אור על האופן שבו הייעוץ המשפטי תוקע מקלות בגלגלי החוק, תוך שימוש בטיעונים בירוקרטיים שמנותקים מהמציאות בשטח.
"צה"ל לא יכול לעסוק באזרחים"
לפי החוק הקיים, כדי לגרש מחבל צריכים להתקיים שני תנאים פשוטים: הרשעה בטרור וקבלת כספים מהרשות הפלסטינית. אלא שבמקום לפעול, גופי הביטחון והייעוץ המשפטי מגלגלים אחריות.
בדיון החסוי נשאלו נציגי הייעוץ המשפטי מדוע אמ"ן לא מעביר את המידע הנדרש על המחבלים. התשובה של אנשי היועמ"שית (הצוות של גיל לימון) הייתה מפתיעה: "צה"ל לא יכול לעסוק באזרחים ישראלים". ח"כ עמית הלוי לא נשאר חייב והזכיר להם שכשרוצים – המערכת יודעת לעבוד מצוין מול אזרחים, כמו במקרים של פעילי ימין.
המטבע שקובע אם המחבל יגורש
אבל השיא הגיע כשהנציגים נדרשו להסביר איזה מידע היה כל כך חסר להם שבגללו עצרו את ההליכים. נציג הייעוץ המשפטי סיפק תשובה שהותירה את הנוכחים בהלם מוחלט: "האם המחבלים קיבלו את הכסף בדולרים או בשקלים".
יו"ר הקואליציה אופיר כץ ושאר חברי הוועדה נדהמו. נציג לוט"ר (לוחמה בטרור) הבהיר במקום שאין שום ספק: "זה הכל בשקלים". אפילו יועמ"ש ועדת הפנים, תומר רוזנר, תהה: "איפה זה כתוב בחוק? איך אתה מוסיף דרישות כאלו?". נציגי הייעוץ המשפטי לא הסתפקו בזה והוסיפו דרישות נוספות כמו בדיקת רציפות המשכורת, למרות שהחוק לא דורש זאת כלל.
"אתם לא ראויים להיות עובדי ציבור"
התחושה בחדר הייתה קשה. ח"כ לימור סון הר מלך הטיחה בנציגי המשפט: "אתם פוגעים בחיי יהודים. ההתנהלות שלכם באה לסכל את החוק, אנחנו נשלם מחיר דמים". ח"כ עמית הלוי הוסיף בחריפות: "זאת עבריינות! אתם לא ראויים להיות עובדי ציבור. אנחנו חיים בנס".
אפילו יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, הצטרפה לביקורת על הקו המשפטי המסכל: "זה לא כתוב בחוק, אתם לא יכולים ללכת נגד החוק". בינתיים, עד שהמשפטנים יחליטו אם הכסף הוא בדולרים או בשקלים, המחבלים ממשיכים ליהנות ממשכורות הטרור – ולהישאר כאן.
