במכתב מיוחד שנשלח לנשות המשרתים בארגון לקראת חג הפסח, פנתה נעמי זיני, אשתו של ראש הארגון, בחיזוק משמעותי לנשים הנושאות בעול יחד עם בני זוגן. זיני, שמצטרפת לראשונה למסורת הזו, בחרה להדגיש את החיבור העמוק שבין הבית הפרטי לביטחון המדינה, במיוחד בתקופה המאתגרת של מלחמת "שאגת הארי".
האיגרת נכתבה בסימן חג הפסח ה-3,338 לעם ישראל, המצוין השנה בצל מלחמה רב-זירתית. "כמוני כמוך, באתי לשאת משא ביטחון ישראל, כתף אל כתף עם אישי", כתבה זיני בפתיחת דבריה, כשהיא מבקשת להביע הערכה עמוקה לנשים המהוות עורף איתן למשרתים בארגון.
חוליה בשרשרת הדורות
בדבריה חיברה זיני את נשות המשרתים למסורת ארוכת שנים של נשי ישראל. "מרגישה אני כחוליה בשרשרת נשות ישראל שבכל הדורות", ציינה, "המעמידות את עמנו איתן, במאמצי על, של דבקות שמחת-החיים אף הבאתם לעולם וגידולם, חרף כל אויב, משעבד ומתנכל לקיומנו הפיזי והרוחני כאחד".
היא הדגישה כי העוצמה הנשית הזו אינה זקוקה לקהל או לתשואות כדי להתקיים. לדבריה, מדובר ב"חלק מעצמת נשים שיודעת (לאו דווקא לאור הזרקורים ואף ללא מחיאות כפיים), לדבוק בחיים, בטוב, במה שיוסיף ברכה". המטרה, לדבריה, היא להעמיד את האומה על רגליה בהארת פנים לכל גילוי טוב אפשרי.

בניין הבית והאומה
במכתב מופיעה התייחסות ישירה למציאות המורכבת של המלחמה, תוך שימוש בפסוק המוכר מימי השעבוד במצרים: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" – בכמות ובאיכות!". זיני רואה בעמידה של הנשים חלק בלתי נפרד מתקומת עם ישראל בארצו, ומציינת כי הן אלו שמעמידות את הבתים ואת האומה על רגליה "אחרי אלפיים שנות גולה אל ייעוד גדול שאנו רק בראשית מימושו…".
את האיגרת סיימה בברכת "מועדים לשמחה" ובתפילה משותפת להצלחת הארגון ולפיתוחו בכל התחומים, יחד עם בניין הבתים של כלל המשרתים "לתפארת". היא חתמה את דבריה בהערכה גדולה, חיבוק ואהבה לכלל הנשים השותפות למשימה.
