כשאנחנו סיימנו את ליל הסדר, בשעה 1:35 לפנות בוקר, נרשם רגע מרגש עבור עולם המדע והחלל כולו. לאחר סדרת דחיות טכניות שנועדו להבטיח את ביטחון הצוות והצלחת המשימה, המריאה חללית האוריון, שזכתה לשם "אינטגריטי", על גבי המשגר החזק ביותר שנבנה אי פעם. עבור ארבעת האסטרונאוטים שעל הסיפון, מדובר בתחילתו של מסע בן עשרה ימים שיביא אותם למרחק הגדול ביותר אליו הגיע המין האנושי אי פעם.
הצוות הנוכחי משקף את פניה החדשים של חקירת החלל. מפקד המשימה הוא ריד וייסמן, ולצידו הטייס ויקטור גלובר – האדם האפרו-אמריקני הראשון שיוצא למשימה כזו. אליהם הצטרפו כריסטינה קוך, האישה הראשונה שתגיע לסביבת הירח, וג'רמי הנסן הקנדי, האסטרונאוט הראשון שאינו אזרח ארצות הברית המשתתף במשימה לירח. הבחירה בצוות מגוון זה מדגישה את התפיסה כי השמיים שייכים לכולם, וכי פריצות הדרך הללו הן הישג עבור האנושות כולה.
במהלך היממה הראשונה, החללית תקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי גבוה המגיע למרחק של כ-70 אלף קילומטרים. שלב זה קריטי לבדיקת כלל מערכות החללית, הכוללות את רכב השירות האירופי ותא הצוות. האסטרונאוטים יתרגלו תמרוני שליטה וניווט עצמאיים ללא שימוש בלווייני GPS, כדי להתכונן לתרחישים בהם יצטרכו לחבור לתחנות חלל בעומק החלל. מעניין לציין כי לראשונה, הצוות לקח איתו למסע גם סמארטפונים אישיים, עדות לשילוב בין הטכנולוגיה היומיומית למשימות הקצה.
המסלול אל הצד הרחוק
אם כל הבדיקות יושלמו כמתוכנן, החללית תפעיל את מנועיה ותצא למסלול המכונה "חזרה חופשית" (Free return). מדובר בתמרון הנדסי מתוחכם המנצל את כוח הכבידה של הירח כדי "להקפיץ" את החללית חזרה לכדור הארץ ללא צורך בהפעלה משמעותית של המנועים. בשיא המשימה, הצוות יחלוף במרחק של כ-6,500 קילומטרים מהצד הרחוק של הירח, ויגיע למרחק שיא של למעלה מ-400 אלף קילומטרים מהבית.
מעבר להישג הטכנולוגי, משימת ארטמיס 2 היא שלב הכרחי בדרך להקמת בסיס קבוע על הירח. נאס"א רואה בירח מעבדה חיה לחקירת יכולת ההישרדות האנושית בחלל העמוק, כהכנה לטיסות המאוישות למאדים. האסטרונאוטים יבצעו ניסויים לבדיקת השפעת הקרינה הקוסמית, וכן ימפו את פני השטח במטרה לאתר משאבים כמו קרח מים, שיוכל לשמש בעתיד לייצור חמצן ודלק.
חשוב לזכור כי ישראל היא אחת המדינות החתומות על "הסכמי ארטמיס", השואפים להבטיח שחקר הירח והחלל יתבצע בדרכי שלום ובשיתוף פעולה בינלאומי. השליטה בטכנולוגיות הללו והנוכחות בחלל מהוות נכס אסטרטגי משמעותי במאה ה-21, ומציבות את המדינות השותפות בחזית הקדמה העולמית.
השיבה הביתה
המסע יגיע לסיומו בעוד כעשרה ימים, בשלב המאתגר ביותר – הכניסה חזרה לאטמוספירה. החללית צפויה להגיע למהירות שיא של כ-40 אלף קמ"ש, מה שייצור חום של למעלה מ-1,600 מעלות צלזיוס מחוץ לתא הצוות. מגן החום המתקדם של אוריון, הגדול ביותר שיוצר אי פעם, אמור להגן על האסטרונאוטים עד לרגע פתיחת המצנחים.
הנחיתה המתוכננת תתבצע באוקיינוס השקט, שם ימתינו לצוות ספינות הצי האמריקני. כל הנתונים שייאספו בימים הקרובים ינותחו בקפידה כדי לסלול את הדרך למשימת ארטמיס 3, שבה צפויים אסטרונאוטים כבר לדרוך על אדמת הירח ולבנות שם את הבסיס המאויש הראשון בהיסטוריה. ההשקעה העצומה בפרויקט, שחצתה כבר את רף 90 מיליארד הדולרים, אינה רק "טיסה לחלל", אלא מנוע צמיחה אדיר המייצר אלפי מקומות עבודה ומעורר השראה בדור שלם של מדענים צעירים.
