בבית העלמין ליוו המונים את סמ"ר אורי גרינברג ז"ל, לוחם סיירת גולני בן 21 מפתח תקווה, בדרכו האחרונה. אורי, לוחם עז נפש שראה בשירותו שליחות עמוקה, נפל במהלך היתקלות עם מחבלי חיזבאללה בלב הכפרים בדרום לבנון. גם ברגעיו הקשים ביותר, משפחתו בחרה להאיר את דמותו של אורי דרך הערכים שספג בבית- נאמנות, מסירות ואהבת ישראל ללא גבולות.
"מזמור לתודה על 21 שנים"
רגע מטלטל במיוחד נרשם כאשר אחותו של אורי, שלי, עלתה לספוד לו. בתוך השכול הכבד ובקול חנוק מדמעות, בחרה האחות לומר את "מזמור לתודה", כשהיא מבקשת להודות על השנים שזכתה לגדול לצד אחיה. "זכיתי באח מדהים ל-21 שנים, והילדים שלי זכו לדוד שתמיד מצא זמן להיות איתם", אמרה שלי מול הקהל הדומם. "אני לא יודעת איך נמשיך בלעדיך. אתה כל כך חסר, תשמור עלינו מלמעלה".
הרגע הזה תפס אותי.
בדקות כל כך קשות,
בוחרת נועה להספיד את אחיה במזמור לתודה.
אם זה לא שיעור באמונה מהי, אז מה כן? pic.twitter.com/ady3U0nY9s— Maggie Tabibi (@MaggieTabibi) March 26, 2026
אחיו עוז ספד לו גם הוא והדגיש את גבורתו המיוחדת: "היום המילה ששמעתי הכי הרבה זה 'גיבור', ומיותר לציין למה. לצערי הערכה של גיבורים מגיעה מאוחר מדי. הלוואי שהייתי יכול לחבק אותך, אני אוהב אותך אחי הקטן ואני גאה בך". עוז תיאר את אורי כמי שנועד לגדולות, כריזמטי ומצטיין בכל מסגרת אליה הגיע.
"אורי היה בחור של נתינה ומצוינות"
ירון גרינברג, אביו של אורי, סיפר על דמותו המיוחדת של בנו ועל הדרך שבה בחרה המשפחה להנציח אותו – באמצעות המשך מעשי הטוב שלו. אורי היה חתום על כרטיס "אדי", ומשפחתו החליטה לתרום את איבריו כדי להעניק חיים לאחרים. "הוא עשה את הכול הכי טוב שהיה יכול, הלב קרוע. אורי היה בחור של נתינה ושל מצוינות", אמר האב וביקש מהנוכחים: "תעשו טוב לעילוי נשמתו. זו הדרך הכי נכונה לזכור את מי שהיה אורי".
מפקד הצוות שלו, סגן דניאל בוזגלו, שחזר את הרגעים האחרונים של הלוחם שכולם אהבו. "איזה בן אדם היית. אתה מסתובב עם החיוך החצי ביישני שלך, תמיד זורק בדיחה ברגעים קשים. הגעת אליי בתור אח של, והפכת לאחד בפני עצמך. סמכו עליך בגלל הבן אדם שאתה. למה אלוהים לוקח את הטובים? ואתה היית הטוב שבטובים".
עוז וגבורה מול פני האויב
מתחקיר האירוע עולה כי אורי ז"ל פעל בנחישות בחוד החנית של הכוח. במהלך פעילות בוואדי בעומק אחד הכפרים, נתקלו לוחמינו במארב של ארבעה מחבלי חיזבאללה. הלוחמים חתרו למגע בחירוף נפש וחיסלו שניים מהמחבלים, בעוד השאר נאלצו להימלט. אורי נפגע במהלך חילופי האש, ועל אף מאמצי פינוי מוסק מהירים, מותו נקבע במסוק בדרך לבית החולים.
אורי, שהיה רחוק חודשיים בלבד משחרורו מצה"ל, הלך בדרכו של אחיו הגדול והתגייס לסיירת גולני מתוך תחושת חובה. חבריו ליחידה מספרים על לוחם מקצועי שלא ויתר לעצמו מעולם, ותמיד השרה ביטחון על הסובבים אותו. עם לכתו, מותיר אורי חלל עצום בקרב משפחתו, חבריו לנשק וכלל עם ישראל, אך מורשתו של הודיה ועשיית טוב תמשיך להאיר.
Its good to be young