ממשיכים קדימה: למרות המלחמה והאתגרים, נראה ששוק העבודה הישראלי מוצא מחדש את האיזון שלו. הנתונים החדשים שמתפרסמים הבוקר (ראשון) מלמדים על מגמה חיובית ושיבה למסלול שגרה מבורך, אחרי חודשי הלחימה העצימים שהשפיעו על כולנו.

בשירות התעסוקה מציינים כי במהלך ינואר ירד מספר דורשי העבודה בכ-2.3% ועמד על 158.1 אלף אנשים. זו ירידה עקבית שנמשכת מאז שיא המלחמה בנובמבר 2023, ובשירות אומרים שזה סימן מובהק לחזרה לשגרה. בתוך המספרים האלו, ישנם 115.6 אלף תובעי אבטלה, ירידה של כמה אלפים מהחודש שעבר.

האקדמאים והמנהלים משלמים את המחיר

למרות האופטימיות הכללית, יש קבוצות שמרגישות את הלחץ בצורה חזקה יותר. הנתונים מגלים כי שיעור האקדמאים והמנהלים בקרב המפוטרים הגיע לשיא. אם בתחילת 2022 הם היוו פחות מ-20% מהמפוטרים, הרי שבראשית 2026 המספרים זינקו ל-26% אצל אקדמאים ו-21% בקרב מנהלים.

גם בעולם ההייטק התמונה מורכבת. מצד אחד יש עלייה במספר המשרות הפנויות הכלליות, אבל מצד שני, מפתחי התוכנה מתמודדים עם תחרות עזה. מספר המשרות למפתחים נמוך משמעותית ממה שהכרנו בשנת 2022, מה שמעיד על השפעת הבינה המלאכותית (AI) והשינויים שעוברים על הענף.

הפער בין המרכז לפריפריה

כשמסתכלים על המפה, רואים שהערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן בעיקר ערים ערביות וערים בפריפריה. אום אל פחם ורהט מובילות את הרשימה, ואחריהן עכו ועפולה – העיר היהודית עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר.

מעניין לראות את המצב באילת, שם נרשמה עלייה של 14.1% במספר דורשי העבודה, בניגוד למגמה הארצית. מנגד, בערים כמו רעננה, כפר סבא ורמת השרון, אחוזי האבטלה נשארו נמוכים מאוד, מה שמדגיש את החוזק הכלכלי של מרכז הארץ.

יחידת מחקר חדשה בדרך

"נתוני ינואר מצביעים על ירידה, אבל מאחורי הנתון הזה מסתתר שינוי הדרגתי", מסבירה מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש. לדבריה, העלייה בפיטורי אקדמאים והתחרות בהייטק מחייבות את המערכת להשתנות.

לכן, בשירות התעסוקה לא מסתפקים רק בדיווח על הנתונים. הם מקימים יחידת מחקר ייעודית שתעקוב אחרי המגמות האלו בזמן אמת. המטרה היא לגבש המלצות ומעטפת כלים מקצועית שתתאים לכל דורש עבודה באופן אישי. "זו משימה לאומית וצורך ממשי", מסכמת משש.