אנחנו הילדים של אוסלו, של עמונה, מגרון ונתיב האבות, של דריינוף בבית אל ושל תשעת הבתים בעפרה. אנחנו הדור שנאלץ בנעוריו לחזות במראות קשים של אלימות וחוסר צדק, ובעיקר באובדן דרך מוסרי ולאומי של ממשלות ישראל לדורותיהן, שהובילו להחרבת יישובים רבים והריסת הבתים שבהם.

אנחנו הילדים שהיו לנערים והביטו במבוגרים ובזקני השבט הציוני-דתי מבולבלים נוכח הצורך לבחור בין הנאמנות למדינה לנאמנות לארץ, כיצד לנהוג למראה החיילים שלובשים את מדי הצבא היהודי אך פועלים בשירות האויב.

המשותף לכל היישובים והשכונות שציינתי קודם הוא שכולם פונו בגלל "תביעות בעלות", תופעה שהחל מהשבוע לכאורה תיעשה בהדרגה לא רלוונטית.

אחרי החלטת הקבינט: מיישמים את ההחלטה

יש מראות שנצרבו בזיכרון הלאומי ככתם של חרפה. שיירות של שוטרים בציוד מלא, דמעות של ילדים על סף ביתם, דחפורים המכלים את זעמו של החוק בלב המדמם של ארץ האבות. אלו היו ימי הזוהר של ארגוני השמאל הקיצוני, שלמדו כי ביהודה ושומרון המילה "צדק" היא לעיתים רק מכבסת מילים להיעדר רישום בטאבו. הם מצאו פרצה, המציאו "בעלים", ובג"ץ – באדיבות הסטגנציה הממשלתית – ניפק את צווי החורבן.

אבל השבוע בהחלטת קבינט פשוטה הוכרז רשמית: לעולם לא עוד. לא עוד חורבן בשם הפרוצדורה, לא עוד עקירה בחסות הניירת. מדינת ישראל החליטה לשים לזה סוף.

הסדר המקרקעין: כיפת הברזל של הבית

57 שנים חייתה מדינת ישראל תחת "צו ההתליה" המפורסם מ-1968. החלטה זו הותירה את רוב אדמות יהודה ושומרון בערפל קרב משפטי. לערפל הזה נכנסו "אבירי זכויות האדם" חמושים במימון אירופי והפכו כל סנטימטר של אדמה למגרש משחקים של עתירות פיקטיביות.

החלטת הקבינט החדשה (781/ב) היא לא פחות מכיפת ברזל משפטית. המדינה מודיעה לעולם: אנחנו מפסיקים להתנצל על קיומנו בביתנו. באמצעות חידוש הסדר המקרקעין ישראל קובעת עובדות בטאבו. ברגע שהקרקע מוסדרת, תביעות הסרק של עמותות השמאל מתאיידות לעומת כוחו של הרישום הריבוני.

הציניקנים יגידו שמדובר בבירוקרטיה, אבל בהתיישבות יודעים – מדובר במלחמה. והפעם המדינה מגיעה חמושה בתחמושת כבדה. יותר מרבע מיליארד שקלים (244.1 מיליון ליתר דיוק) הוקצו למהלך. לא לבורקסים בישיבות ועדה אלא למימוש תוכנית מרשימה שתכלול את גיוסם של 35 "לוחמי טאבו" – משפטנים, מודדים ואנשי מנהל – שיחרשו את יהודה ושומרון במכשירי GPS ובמפות.

היעד? 15% מהשטח הלא-מוסדר כבר בחמש השנים הקרובות. זוהי התשובה הציונית ההולמת על טרור הרישום של הרשות הפלשתינית, שביקשה לגנוב את הארץ דונם אחר דונם מתחת לאפו של הריבון המנומנם. המנהלת החדשה תבהיר לרמאללה: הרישומים שלכם הם נייר חסר ערך. הטאבו הישראלי כאן, והוא יישאר כאן לנצח.

המהפכה הזו היא גם הבשורה הכלכלית הגדולה של העשור. תושב יהודה ושומרון לא יהיה עוד אזרח סוג ב' שמתחנן לקבל משכנתה מהבנק. עם הטאבו תבוא הוודאות, עם הוודאות יבואו ההשקעות, ועם ההשקעות תבוא הצמיחה ששום ארגון בין-לאומי לא יוכל לעצור.

השורה התחתונה: בונים את המולדת בכתב יד חלוט

"לעולם לא עוד" הוא המוטו החדש של משרדי הרישום ביהודה ושומרון. לא עוד פינויים כואבים בגלל פרצות בחוק הירדני המיושן. לא עוד תמונות של גירוש מחבלי ארץ ששוחררו בדם. מדינת ישראל כותבת היום את תעודת הבעלות שלה על הארץ בדיו שלא תימחק.

ברקע שתמומש התוכנית יוכלו תושבי יהודה ושומרון לישון בשקט: הבית שלהם כבר אינו עומד על כרעי תרנגולת של סטטוס קוו, הוא עומד על בסיס איתן של רבע מיליארד שקלים, 35 תקנים והחלטה אחת אמיצה שאומרת: כאן נחלתנו, וכאן נישאר.