קו ישיר ומקשר עובר בין דמויות שונות ובין קפיצתן הנחשונית. תכונה זו מזוהה עם דמותו של נחשון בן עמינדב לשבט יהודה עת הגיע עם ישראל לשפת הים. אומר המדרש, מיאנו ישראל לרדת לים ולחצותו עד אשר הגיע נחשון וקפץ אל הגלים.

מתכונת רוחו של נחשון נטבע המושג קפיצה נחשונית, המתאר תעוזה חלוצית, נכונות לפרוץ דרך ופעולה פתאומית ואמיצה. מצאנו כמה קפיצות נחשוניות בקרב דמויות שונות. חלקן משמשות דגם ומופת, ואחרות הן תוצר של נסיבות הרואיות פחות, אך הנחשוניות והראשוניות האמיצה מאפיינת את כולן.

נחשון הראשון: מרדכי דוד

"אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ; וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן" (משנה, אבות ב, ו).

האירוע הטקטוני של השבוע אינו קשור לתקציב או לאיום האמריקאי על פרס. לא ולא, האירוע המשמעותי ביותר הוא חסימת רכבו של אהרן ברק על ידי מרדכי דוד. עוצמת התרעומת מעידה כי נפל דבר: לראשונה, באופן מלא וסמלי, חווה השמאל הישראלי השלכה ישירה של שבירת כללי המשחק שביצע במהלך 2022–2026. לראשונה נחסם בקנה מידה אישי וציבורי האדמו"ר החילוני – כלשונו של הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג.

צודקים המשווים את חסימת אהרן ברק לניסיונם הנואל של אחים לנשק לחסום את הרב דב לנדו, מנהיג הציבור החרדי ליטאי בישיבת סלובדקא. אכן, אלו שתי דמויות דתיות מובילות בקרב קהל אמוני. במבט נוסף אפשר לראות שניסיון חסימת הרב לנדו הסתיים בתכסיס ובחיוך, ואילו חסימת האדמו"ר ברק הסתיימה בזעם כנסייתי מתוזמר ומתוזמן. זעם זה תודלק על ידי שופרות הכנסייה בערוצי התקשורת והרשתות החברתיות בסיוע האינקוויזטורים שהזמינו את מרדכי דוד לחקירה.

אין מכאן להסיק שמעשיו של דוד אינם מצדיקים חקירה. אנחנו טוענים שאירועים אינם מנותקים מנסיבות. בנסיבות שנוצרו אדם אחד שחסם אדם אחר לדקות מספר זומן לחקירה והורחק ממנו; מאות אלפי עבריינים שחסמו צירים מרכזיים: כביש בגין בירושלים, כביש 1 בין ירושלים לתל אביב, נתיבי איילון ועוד, קיבלו אישור להפר את החוק.

לפי נתוני 'מערך עוטף העצורים', עמותה של עורכי דין שמספקת שירותים משפטיים לעצורי המחאה, נעצרו מ-2022 רק 2,604 אנשים. לשם השוואה, במהלך ההתנתקות נעצרו בשנת 2005 לבדה 6,000 איש. לפי אותה עמותה, מאז 2022 הוגשו רק 35 כתבי אישום, וזאת למרות ראיות מצולמות למאות חסימות לא חוקיות שביצעו במצטבר רבבות אנשים. עד כה אין ולו מורשע אחד מתחילת המחאות הפרועות והאלימות, האנרכיסטיות והמסיתות נגד הרפורמה.

בנסיבות שנוצרו אין כאן ניסיון להלבין את מעשיו של מרדכי דוד אלא לתת להם הקשר רחב. במסגרת כללי המשחק שנוצרו בישראל פעולתו של מרדכי דוד נמצאת ברף הכי נמוך שאפשר להעלות על הדעת: הוא לא חנק שכונת מגורים, הוא לא הבעיר מדורות וצמיגים, הוא לא השחית בוונדליזם וגם לא הסית בגרפיטי ענק לפגיעה באישי ציבור; הוא לא חסם נבחרי ציבור ובני משפחתם וגם לא תקף את ילדיהם הקטנים תקיפה מילולית; את כל אלה עשה מחנה הריקבון של האליטה הישראלית בתגובה חרדתית על הרפורמה. מרדכי דוד משחק לפי כללי המשחק החדשים, וכאן נַחשוניותו.

האנשים שמגנים את מרדכי דוד משולים לילד ההולנדי שדחק את האצבע לסכר כדי להציל את העיירה המתקראת שלטון החוק והתנהגות מכובדת; אלה עומדים באצבע מושטת, והסכר קרס ב-2022. אין מה להציל, שכן הכול נסחף עם האנרכיזם האלים והמסית של המחאות. המחמירים יגידו שכבר ב-2020, במחאות בלפור, המקילים יגידו שהחל מ-2022, במחאות נגד הרפורמה. ואולם מי שחושב את עצמו למציל הסכר הוא אותו ילד שעומד שם, מים עד צווארו, רגע לפני שהוא טובע, אצבעו מושטת קדימה לסתום דבר מה שלא נמצא, ובדמיונו הוא מושיע העיירה. מושיעים רבים לעיירה בימין הרך והליברלי, וכולנו בעוד רגע טובעים בשיטפון.

נחשון השני: אוונגרד הגבעות ואיחוד הנחשונים

"עד לא מזמן יהודי לא היה יכול להתקרב לפה. היו פה מאהלים, מבני קבע, וחמולות של בדווים שהשליטו טרור על האזור… אבל אז הם עשו טעות אחת יותר מדי. הם תקפו את הרועה שלנו באבנים ובאלות… התגובה שלנו הייתה נחישות, והתוצאה מול העיניים שלכם: הם פשוט קמו וברחו… המסר נקלט: מי שמנסה לפגוע בנו, מאבד את האחיזה בשטח. מי שתוקף – מתקפל… המודל הזה של הכרעה וניצחון הוא המודל שאנחנו מתכוונים לשכפל בכל המרחב… אנחנו לא רק הודפים אותם – אנחנו מנצחים אותם" (אלישע ירד על מאבק מני רבים בין רועי הגבעות ובין הבדווים ביהודה ושומרון).

נחשון השני הוא כל חלוץ אמת בגבעות ובחוות. כל אחד מאלה שיומם ולילה חי בתחושת שליחת רדיקלית המורדת מצד אחד בתרבות החומרנית-בורגנית של העיר על נוחותה או גג הרעפים של ההתיישבות הוותיקה, ומנגד אחוז באידיאל של גאולה לאומית ועצמית דרך כיבוש עבודה ואדמה. נחשון הנ"ל אחראי לנקודות רבות של ריבונות יהודית בשטח ההפקר של יהודה ושומרון, שטח הפקר שהיה הופך לטבעת חנק על מדינת ישראל ולנקודת היציאה ל-7 באוקטובר הבא.

האוונגרד בגבעות הוא הרבה יותר מאומץ. זהו רגע של סיכון וויתור על כל מה שמגדיר את ישראל של אחרי אוסלו. השוק הכלכלי הפורח, נדל"ן להשקעה, היי-טק וסייבר, ביטקוין, מסעדה בעלת שם אמריקאי ומזון יפני, מספרה שהשלט שלה באנגלית, ומעל הכול אובססיה לחוש, לתפוס את עצמנו ולממש את המשאלה היהודית הוותיקה להסיר את היהדות ולהיות 'נורמליים' (בלשון ימינו 'דמוקרטיים').

לעומת ההתאבדות התרבותית של האליטה מגיע גרעין קטן ונחוש שבראשו נערים ונערות. אוונגרד הוא קבוצת מיעוט מיליטנטית המוכנה להסתכן כדי להביא לידי שינוי רדיקלי של מציאות פוליטית, חברתית או אסתטית (פרופ' דוד גורביץ', הערך 'אוונגרד', האנציקלופדיה של הרעיונות). אט אט הוא גדל ונעשה מגוון בגילים ובמסגרות – משפחות צעירות צומחות והופכות אחרי עשור לנקודת היציאה של צעירי הדור הבא.

ואולם לא על האוונגרד לבד באנו להאיר כי אם על איחוד נחשונים. ב-26–27 בינואר עלו בעמוד X (לשעבר טוויטר) של מרדכי דוד הפרסומים האלה: "הגענו לבקעת הירדן לדאוג שלא יציקו למתיישבים היהודים", "עידן חדש ביהודה ושומרון", ולבסוף: "יהודה ושומרון שייכים לעם היהודי, אין דבר כזה עם פלסטיני, דוד המלך בנה את ירושלים, והיה המלך של היהודים וארץ ישראל, אלף שנה לפני שנולד מוחמד וקם בכלל האיסלאם, ארץ ישראל כולה במיוחד יהודה ושומרון, שייכת לעם היהודי, ואף עם מומצא לא ישנה את זה!!!". בסרטון אחר שותף של מרדכי דוד נכנס לפעילות במאהל של פעילי שמאל רדיקלי ומתעמת עימם. החיבור בין נחשונים הוא אכן מפץ ממשי המעביר את האוונגרד מן הגבעות והמאחזים אל לב המיינסטרים של הימין הליכודי שאותו מסמל ואליו מדבר מרדכי דוד.

מרדכי דוד מזהה בעיני הציבור שהוא מסמל גיבור ציוני חדש. החלוץ של ימינו הוא נער הגבעות. הוא האוונגרד היהודי שמנצח את הפורעים הערבים ומונע הקמת טבעת חנק ערבית סביב גוש דן וירושלים. ההכרה שאנשי הגבעות הם-הם פסגת ההגשמה המוסרית והלאומית הציונית בעת הנוכחית עוברת קידוד ופיענוח מחדש על ידי הגרעין הגדול והלא-חלוצי של הימין – מצביעי הליכוד.

כאשר יפנים המחנה הלאומי-אמוני כולו ויחבק את התרחיש הזה – יהודי אוחז ברובה ובמחרשה, לעיתים במקל הרועים, וידו מצילה על עיניו מהשמש בעודו משקיף אל מרחבי בקעת הירדן או הרי השומרון, יהודי המושל במרחב ואדון למרחב – אז ננצח. לא בכדי בחר הרמטכ"ל לבקש מהשרה אורית סטרוק, שרת ההתיישבות: "תקימי עוד חוות ביהודה ושומרון".

נחשון השלישי: רן גואילי הי"ד

רן גואילי הי"ד לוכד בסיפורו ההרואי מ-7 באוקטובר את תמצית הנחשוניות של אותו היום. רן גואילי יכול להישאר בטוח ומוגן בביתו. היה לו נימוק מושלם, שבר בכתף. ואולם הוא בחר לחבור ליחידתו, יס"ם נגב, ולהציל עשרות מבלים במסיבת הנובה. הוא נלחם בקרב גבורה בקיבוץ עלומים בעודו פצוע קשה, וסביב מקום חטיפתו מצא צה"ל 14 (י"ד) גופות של מחבלים בני בלייעל. גואילי נתן משמעות נוספת לראשי התיבות הי"ד.

גואילי הוא המודל העליון של נחשון בן ימינו. לא במסגרת חלוצית התיישבותית אלא במסגרת הבסיסית ביותר – לוחם. כל החטופים הפגינו גבורה במאבקם לשרוד, אולם אם נחשון הוא דמות לחיקוי, גואילי מבטא זאת בצורה המופתית ביותר. הראשון להתגייס למען חבריו, למען עמו, בידו נשק ובליבו האומץ שגובר על הפחד הטבעי. גואילי הוא הדגם הראוי לחינוך וללימוד. הוא המודל הלוכד את המילואימניק שעוזב את משפחתו לשדה הקרב בעזה, בסוריה או בלבנון. לכן כל החטופים גיבורים, אולם רק הלוחמים ובראשם גאוילי הם נחשון בן עמינדב.

סולם הערכים המעוות שלנו הפך את התמונה. במאמרנו משבת לך לך, 28 באוקטובר 2025 למניינם, הדגמנו זאת בטענה כי יש שני סוגים של חטופים: חטוף אוניברסלי לעומת חטוף יהודי. שניהם יכולים להיות אותו אדם חטוף גשמי, אולם כל צד יתפוס ויפרש את המצב אחרת. הצד האחד יראה בחטוף את ברית הגורל היהודית ואת הזהות הלאומית המשותפת, ואילו הצד השני יראה בחטוף קורבן אוניברסלי, אדם שנמצא במצוקה קשה. והנה המדרגה הבאה ליצור מדרג בין החטוף או הנרצח שאיננו לוחם וגיבור, שאינו חיל שהקריב וסיכן את עצמו למען עמו, ובין מי שעשה זאת. בסולם הערכים של אומה יהודית מנצחת, חזקה ומשגשגת, רן גואילי נמצא במדרגה הגבוהה ביותר, שכן הוא מגלם את הערכים העליונים שלנו.

אחים לעדה

"כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קרח ועדתו" (משנה, אבות ה, יז).

"המאבק על החטופים הסתיים, אבל מאבק אחר עדיין בשיאו. מהיום הופכים את סיכות החטופים כסמל לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית" (אייל נווה, ממייסדי ארגון אחים לנשק).

לעומת דמות מופת כמו רן גואילי ניצבים חברי אחים לנשק. הם עוסקים בעת הזאת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. כאן מונח תמצית ההבדל. מי שלוקח מגואילי את מודל ההתנהגות, נמצא כעת בסוריה, בלבנון, בעזה, ביהודה ושומרון או בגבעות. הוא אינו עוסק בוועדות חקירה בעלות מטרות פוליטיות ואינו מנכס לשם כך שום סמל חטופים. מי שהולך במודל של גואילי ממשיך את הרוח הערכית שביטאה אימו טליק בריאיון לישראל היום ב-16 בספטמבר 2025: "רק כיבוש והכרעה ינצחו את חמאס".

קו אחד עובר בין האבות, יהושע, שאול ודוד, יהוא, בר כוכבא, דב כהן, מאיר הר-ציון ועד לימינו בדמותם של אברהם אזולאי, ז'אבו ארליך ורני גואילי. גבורת הלוחם הנחוש, חדור המטרה ובעל האומץ, הנכון לשרת את עמו. על אנשים כאלה אפשר לחנך וליצור את ההסמלה של הדור הבא, את אתוס הלוחם המוכן להניח הכול בצד ולצאת מביתו החם והמוגן ב-7 באוקטובר, שבור כתף, להציל אנשים 'זרים', אחים ללאום.