הוא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במערכת הביטחון והמשפט בעשורים האחרונים, אבל רוב הציבור כמעט לא מכיר את פניו. תחקיר של ערוץ 14 שפורסם אמש (ראשון) מנסה לפצח את דמותו של שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומי ששימש בעבר כפרקליט הצבאי הראשי. התמונה שעולה מהתחקיר מציירת אדם שמעצב את המציאות בשטח – מהחזית ביהודה ושומרון ועד לנהלים המבצעיים של לוחמי צה"ל – בדרך כלל הרחק מאור הזרקורים.
המהלך נגד אלאור אזריה
אחת הנקודות המרכזיות בתחקיר עוסקת בפרשת אלאור אזריה. לפי הנתונים שהוצגו, אפק היה הגורם המרכזי שדחף לקו משפטי מחמיר במיוחד נגד החייל. בזמן שבמערכת היו מי שחשבו להסתפק בסעיפים קלים יותר, נטען כי אפק התעקש על הרשעה משמעותית כדי לקבוע רף ערכי חדש בצה"ל.
עו"ד אייל בסרגליק, שייצג את אזריה, טען בתחקיר כי הגישה הזו של אפק חלחלה עמוק לתוך השטח. לדבריו, ההתעקשות על פסק הדין המהדהד פגעה בביטחון של לוחמים רבים וגרמה לבלבול וחשש סביב הוראות הפתיחה באש במצבי לחימה.
בלימת ההתיישבות ביו"ש
התחקיר חוזר אחורה גם לתקופה שבה שימש אפק כיועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון. לפי מסמכים ועדויות שהובאו בפרק, אפק הוביל מדיניות שיטתית של בלימת הבנייה בהתיישבות היהודית. כך לדוגמה – פינוי היישובים עמונה ומגרון לא היו אירועים מקריים שנכפו על המערכת, אלא חלק ממהלך רחב יותר שאפק קידם באמצעות כלים משפטיים, לעיתים עוד לפני שהתקבלה החלטה מדינית ברורה בנושא.
פגישה לילית וסימני שאלה
גם האירועים האחרונים לא נפקדו מהתחקיר, בדגש על פגישה חריגה שנערכה בביתה של הפצ"רית הנוכחית, יפעת תומר ירושלמי. הפגישה, שנערכה מאחורי דלת סגורה ובשעה מאוחרת, עוררה ביקורת קשה בשל העובדה שאפק משמש כמשנה ליועצת המשפטית לממשלה – אותה יועצת שאמורה לפקח על עבודת הפרקליטות הצבאית. בתחקיר הועלו תהיות האם פגישה כזו, ללא דיווח רשמי, עלולה להוות ניגוד עניינים או חלילה ניסיון לתיאום עמדות.
התחקיר מסכם תקופה ארוכה שבה המערכת המשפטית מצליחה להכתיב מדיניות ביטחונית והתיישבותית, כשהשם שחוזר שוב ושוב במוקדי ההכרעה הוא שרון אפק.
