הפער בין ההצהרות החגיגיות של ההנהגה בעזה לבין המציאות בשטח, כפי שהיא משתקפת מדברי הגורמים הישראלים והאמריקאים, מלמד שהדרך לפתיחת המעברים עוד ארוכה.

אופטימיות עזתית

מי שמיהר לבשר על השינוי הוא ראש ממשלת הטכנוקרטים של עזה. בהודעה חגיגית שמסר, הוא הצהיר כי "כצעד ראשון, אני שמח להודיע שמעבר רפיח ייפתח בשבוע הבא לשני הכיוונים".

מבחינתו, לא מדובר רק בעניין טכני. "עבור הפלסטינים בעזה, רפיח הוא יותר משער, הוא חבל הצלה וסמל להזדמנות", הוסיף בנאומו, כשהוא מנסה לצייר מציאות חדשה: "פתיחת רפיח מסמנת שעזה כבר לא סגורה לעתיד".

הכרזת ראש ממשלת הטכנוקרטים של עזה

"לא קיבלנו הנחיה"

אלא שההתלהבות העזתית נתקלת בקיר ברזל בצד הישראלי. גורם מדיני מבהיר כי המעבר לא ייפתח עד שחמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו הבסיסיות ביותר. "מעבר רפיח לא ייפתח עד שרן גואילי יחזור", טען הגורם, והבהיר כי חזרתו של החטוף היא תנאי סף לכל התקדמות.

הדברים מקבלים חיזוק גם מהשטח. בניגוד להצהרות על פתיחה "בשבוע הבא", דרגי השטח הישראליים מבהירים כי הם לא מכירים שום תכנון כזה – מה שמעמיד בסימן שאלה גדול את ההבטחות שפוזרו בעזה.

גיבוי מהנשיא

דברי טראמפ

מי שמיישר קו עם הדרישה הישראלית הוא הנשיא דונלד טראמפ. בנאום שנשא בהשקת מועצת השלום, הבהיר טראמפ כי הכדור נמצא כרגע במגרש של ארגון הטרור. "הייתי ברור מאוד שחמאס חייב להחזיר את החטוף האחרון שנותר", אמר טראמפ.

הנשיא הדגיש כי זהו המפתח לכל התקדמות עתידית: "זאת תהיה המחויבות המלאה, ורק אז נוכל להתקדם לדברים אחרים".

המסר מוושינגטון ומירושלים מתואם: קודם כל סוגרים את החוב המוסרי לחטופים, ורק אחר כך מדברים על "עתיד פתוח" לעזה.