שופטי בג"ץ שוב פעם לא מחכים לאף אחד. בהחלטה דרמטית, בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) כי על המדינה לנקוט לאלתר בצעדים משפטיים וכלכליים חמורים נגד בני הציבור החרדי שאינם מתגייסים לצה"ל. הצו מגיע לאחר שבועות של דיונים בכנסת על חוק הגיוס החדש, תוך התערבות ישירה בלב ליבו של התהליך הפוליטי.
אתם מבינים שכל הג'נטלמנים הללו (חוץ אולי מיאיר גולן) הם מוזהרים פוטנציאלים בכל ועדת חקירה עתידית, כמי שהיו בתפקידים בכירים לפני האסון?
למעשה בהפגנה במוצ"ש הם מארגנים לעצמם – ועדה נוחה בראשות בג"צ שתגן עליהם, ותסיט את האחריות לאחרים. pic.twitter.com/PAwBrSkR1c
— Shlomo Filber / שלמה פילבר (@filbers) November 20, 2025
צו דרסטי: לא מחכים לחקיקה
השופטים – בהרכב מורחב של חמישה, כולל המשנה לנשיא נעם סולברג – ביקרו בחריפות את גרירת הרגליים של הממשלה בנושא. לטענתם, ההימנעות מאכיפה היא אפליה בוטה ופגיעה בשוויון, במיוחד בזמן מלחמת "חרבות ברזל".
המסר שיוצא מירושלים הוא ברור וחד: אי אפשר להמשיך להמתין לחוק גיוס עתידי. לכן, בית המשפט הוציא צו מוחלט שמחייב את המדינה להתחיל בהליכים פליליים נגד משתמטים חרדים – בשיעור שאינו נופל מהנוהג בציבורים אחרים.
פוגעים בכיס
בג"ץ לא מסתפק רק באכיפה פלילית, והוא מכתיב צעדים נוספים שהולכים לפגוע עמוק בכיס של המערכת החרדית. השופטים נתנו לממשלה 45 ימים בלבד לגבש תכנית אכיפה אפקטיבית. התכנית צריכה לכלול סנקציות כלכליות ואזרחיות, ואוסרת על המדינה לתת הטבות או מימון עקיף או ישיר למוסדות תורניים של תלמידים המשתמטים מגיוס.
השופט סולברג הבהיר במהלך הדיון שהצורך בגיוס הוא לא משחק: צה"ל זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי, רובם לתפקידי לחימה. השופטים אף הזכירו בפסק הדין את הנתונים המכאיבים: בעוד שב-1949 רק כ-400 תלמידי ישיבה לא התגייסו, היום המספרים גבוהים בהרבה ו"הכמות הפכה לאיכות".
זה הזמן לשאול: האם הדרך היחידה לפתור משבר לאומי היא באמצעות צווים מוחלטים מהרשות השופטת שבוחרת את עצמה ומנותקת מהציבור, או שהיה מקום לממשלה והכנסת שהציבור בחר לסיים את עבודתם?
