דרמה משפטית: הממשלה הגישה היום (ראשון) את תשובתה לבג"ץ והבהירה באופן חד-משמעי כי לבית המשפט אין סמכות לכפות עליה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר. בתשובה, המשתרעת על עשרות עמודים ונתמכת בתצהיר של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, נטען כי דין העתירות להידחות על הסף בשל חוסר סמכות וחוסר שפיטות.

לטענת המדינה, קבלת העתירה והפיכת הצו על תנאי לצו מוחלט תפגע אנושות בעקרון הפרדת הרשויות ותערער את האיזון בין המערכות. הממשלה מדגישה כי מאחר שהיא עומדת לביקורת הציבור והכנסת, מדובר בסוגיה שאינה שפיטה בבית המשפט, וכי התערבות כזו חורגת לחלוטין מסמכותם של השופטים.

הפרדת רשויות או התערבות?

הטיעון המרכזי של הממשלה הוא שסעיף 1 לחוק ועדות חקירה מעניק לה סמכות רשות בלבד, ואין לבית המשפט עילה משפטית לכפות עליה להשתמש בה. הם מציינים כי מעולם לא קרה שבית המשפט העליון חייב ממשלה להקים ועדת חקירה בנושא ביטחוני או מדיני, וכי "לאקט קיצוני שכזה" אין שום תקדים בעולם.

בנוסף, הממשלה דוחה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שטענה כי רק ועדת חקירה ממלכתית תגן על ישראל בזירה הבינלאומית. לטענת המדינה, ניתן להשיג את אותה הגנה משפטית גם דרך ועדת בדיקה ממשלתית או הוועדה הלאומית המוצעת, תוך שילוב של משקיפים מהעולם.

המודל האמריקאי על השולחן

במקום ועדת חקירה ממלכתית רגילה, שממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, הממשלה מקדמת חקיקה להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית". מדובר בוועדה שחבריה ייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה יחד. המודל הזה מבוסס על ועדת החקירה האמריקאית לאירועי ה-11 בספטמבר, שהייתה עצמאית וזכתה לאמון ציבורי רחב.

בתשובה מפורטים הדיונים שקיימה הממשלה לאורך שנת 2025. הממשלה הסבירה כי עד היום "טרם בשלה העת" לחקירה רשמית בגלל עוצמת הלחימה והצורך של הדרג הביטחוני להיות מרוכז בניהול המלחמה. רק המעבר הנוכחי למצב של "מצב ביניים" מאפשר להתחיל ולקדם את החקיקה המיוחדת להקמת ועדת החקירה.

למה דווקא עכשיו?

השורה התחתונה של הממשלה ברורה: הציבור והכנסת הם אלו שצריכים לבקר את הממשלה על החלטותיה, ולא שופטי בית המשפט העליון. הממשלה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירות על הסף, ולהותיר לה ולכנסת להשלים את הליך החקיקה להקמת הוועדה במתכונת המוצעת, שתבטיח גם אמון ציבורי וגם הגנה בינלאומית.