הדיונים הסוערים בוועדת החוץ והביטחון בעניין חוק הגיוס תפסו כיוון אחר השבוע, כיוון שעל רקע התנאים המובטחים לחיילים החרדים והדרישה לעגן את התנאים הללו בפקודות מטכ"ל מחו נציגי ראשי ישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר הציוניות על השחיקה האדירה, כלשונם, שהייתה במהלך המלחמה בכל נושא השירות המשותף בין גברים לנשים בצבא, דרשו את קיום הפקודה כלשונה וקבלו על האפליה שנוצרת בין תנאי החרדים למצבם של הלוחמים הדתיים, שההבטחות כלפיהם, לדבריהם, מופרות פעם אחר פעם. 

במהלך המלחמה עלו מן השטח טענות רבות מאוד על הפרת פקודת השירות המשותף. האיתורים בעזה צפופים, ואין מה לדבר על חדרים נפרדים. הנמ"רים ושאר כלי הרק"ם צפופים עוד יותר, ומי ששהה בפנים מכיר עד כמה מורכב כל עניין ההיגיינה האישית בבתים שאין בהם חדרי שירותים תקינים ומים זורמים, מציאות שגרמה קושי גדול לבנות ומבוכה לבנים, בעיקר הדתיים. 

בעבר הבאנו כאן את סיפורו של יונתן, בן ישיבה נשוי טרי שהוצב שבועות ארוכים לשמש קשר של רופאה באכזרית צפופה, עד שהצליח לעבור תפקיד. רופא דתי אחר עזב את יחידתו מסיבה דומה. מי שניסה לטפל בבעיה בזמן הלחימה נענה כי זה לא הזמן לטפל בכך, ומה שהיה יוצא דופן הפך להרגל. 

"אנחנו שמים את מבטחנו על פקודה שאין לה שום משמעות לצערי, והיא נדרסת יום ולילה"

"בזמן המלחמה פקודת השירות המשותף נמחקה לגמרי", אומר לי אחד מראשי הישיבות שמעורב בנושא והשתתף בעבר בפגישות שנערכו בין גורמי הצבא לראשי הישיבות. "בפקודה נכתב שוועדת השירות המשותף תתכנס בזמנים קבועים, אך בפועל היא לא התכנסה כבר שנה וחצי". בישיבת ועדת החוץ והביטחון דיברו בין השאר הרב יהושע מגנס מישיבת מרכז הרב וראש ישיבת ההסדר בירוחם הרב חיים וולפסון, שאמר: "אנחנו שמים את מבטחנו על פקודה שאין לה שום משמעות לצערי, והיא נדרסת יום ולילה. אתה קורא בתקשורת כתבות על איך שדורסים את הפקודה. 

"העובדה שתלמידים שלי הלכו לישון בלילה והתעוררו בבוקר וגילו שלידם ישנות בנות בלי שמישהו בכלל יידע אותם בדבר הזה, זו הפרה מפורשת של פקודת השירות המשותף". הרב תהה: "יושבים פה אנשים שהיו אחראים להטמעת פקודות בצבא. אני לא מצליח להבין, איך זה יכול להיות? מעמידים חיילים למשפט על צחצוח נעליים, אז על הדבר הזה, שהוא נושא שקשור בצורה מהותית לזהות של חלק נכבד מהחיילים בצבא, הפקודה לא מתקיימת?! 

הרב וולפסון: שיקרו לתלמידי שנפל במלחמה ושיבצו אותו עם נשים בטנק

"מפריע לי מאוד שיש פה מציאות שבסוף מאתגרת מאוד את הזהות של החייל הדתי, והעובדה שחייל דתי מגיע לצבא ונאלץ יומם ולילה להתמודד עם מציאויות שמאתגרות את הזהות שלו".

"היום אין בתותחנים מניין"

בשיעורי אזרחות מלמדים על בג"ץ אליס מילר, שדרשה להתגייס לקורס טיס וניצחה בבית המשפט למרות טענת הצבא על העלות התקציבית הגבוהה. העלות, קבע אז בית המשפט, אינה מחסום בפני השוויון. מילר הייתה אך ורק סנונית קטנה, ואחריה הגיעה להקת ציפורי שיר: עתירות של בנות, מלוות בעורכי דין מהשורה הראשונה, החלו להיערם בדרישה לשרת בחי"ר, בחיל השריון ובסיירת מטכ"ל. בתגובת המדינה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט צוין כי לאחר פיילוט שבוצע, חיילת אחת עברה בהצלחה את המיונים לסיירת מטכ"ל, וביחידה 669 חיילת אחת, שעברה את המיונים וגויסה ליחידה, נשרה לאחר שנה. 

לעומת זאת הצבא מתגאה בתשובה בשילוב לוחמות ביחידת יהל"ם, וכן ביחידת הניוד הקרבית. גם ביחידת עוקץ משרתות לוחמות, וכן בתותחנים בחיל הגנת הגבולות ובגדודי החי"ר של פיקוד העורף. הסיפור הגדול מתרחש סביב שילוב הלוחמות בחיל השריון. צה"ל הודיע על פיילוט ועוד אחד ועוד אחד, ולמרות ההכרזה על כישלון הפיילוטים הודיע הצבא לבג"ץ על ניסיון נוסף, שהיה אמור להתחיל בנובמבר באחרון אך נדחה בשנה, לנובמבר 2026, לפי החלטת הרמטכ"ל. 

בדבריו בכנסת נדרש הרב וולפסון בכאב למקרה של תלמידו שנפל במלחמה, איתן פיש הי"ד, שהיה לוחם וצוער בקורס קציני שריון: "היו סיכומים מראש איך הקורס היה צריך להיות, והיה סיכום שבקורס שלו אין נשים בתפקידי לוחמה. הוא הגיע וגילה בוקר אחד שיש נשים אצלו בקורס ואצלו במחלקה. עכשיו, זה חייל אחד מול כל המערכת, מעמידים אותו בלי שום הגנה. פתאום הוא צריך לוותר על החלום, להיות עושה הבעיות של הקורס. בסופו של דבר הוא נצרך לבקש לעבור ליחידה אחרת, ונדרש לשלם מחיר אישי מאוד לא פשוט. 

"זו דוגמה לאיך חייל עומד מול מציאות שמאתגרת אותו זהותית, כשהציפייה של המערכת שהחייל יוותר על הזהות שלו בשביל המערכת. ואני אומר: אנחנו לזה לא מוכנים". 

בעבר, לאחר ששולבו לוחמות כמעט בכל מערכי התותחנים, הפסיקו ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לשלוח לוחמים לחיל התותחנים, שבעבר קלט לוחמים דתיים רבים: "היום אין שם מניין", אמר לי גורם בכיר המעורה בסוגיה. "אין היום דתיים שמשרתים בחיל התותחנים". על רקע הכוונה, שלא לומר העקשנות, לשלב נשים בחיל השריון, הבהירו ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לבכירים באכ"א כי המהלך עשוי לפגוע קשות בגיוס בני ישיבות לחיל, בדומה למה שקרה בחיל התותחנים. "זה לא איום, זה חוסר ברירה", אומר הגורם. "אם צה"ל לא יתעשת ולא יגנוז את המהלך, לא יהיו בני ישיבות בחיל השריון, אנחנו לא מוכנים לוותר עוד. במלחמה מתחו את הכול עד הקצה ופרצו את כל הגבולות, ואי אפשר יותר מזה". 

בצה"ל, מתברר, חוששים מאוד מהתרחיש הזה. חיל השריון זקוק לבני הישיבות, ששיעורם בכוח הלוחם נכבד, ובעיקר לאחר שהתברר במלחמה שיעור הלוחמים הדתיים שמתייצבים למילואים, וזאת בניגוד לבנות, שרובן המוחלט פוסקות להגיע למילואים לאחר הלידה הראשונה. 

"פגיעה באמון הבסיסי": רבני 'הארץ הטובה' במכתב חריף לשר הביטחון

בשל החשש נעשו לאחרונה ניסיונות לשכנע את ארגוני הישיבות שהפקודות בחיל השריון יישמרו, כולל הצעה להעביר לבסיס אחר את הכשרות הבנות בשריון. גורם ששוחחנו איתו מקרב ישיבות ההסדר מפנה את האצבע המאשימה לקצין השריון הראשי תת-אלוף אוהד מאור: "הוא מתעקש בכל הכוח להכניס בנות לשריון ולנסות שוב ושוב את הפיילוט שכבר נכשל. הוא יהרוס את חיל השריון".

ניצחון או שוויון?

צה"ל מנסה לרקוד על שתי חתונות: מצד אחד מעלה על נס את שילוב הלוחמות בכל המערכים, כולל בחי"ר ובסיירות ואולי גם בשריון, ומצד אחר מדבר על רצון לשלב מספר גדול של חרדים בצבא. ביחד זה כידוע לא ממש הולך. ניצחון לעומת שוויון, אם תרצו. 

בחוק שירות הביטחון מצוינת במפורש הזכות של כל אישה למלא כל תפקיד בצה"ל, ועל פי תפיסת בתי המשפט בפרשנות החוק, צה"ל אינו יכול לשקול רק את ערך הניצחון, הוא חייב לשקול את ערך השוויון ולעשות כל מה שביכולתו כדי לפתוח את כל התפקידים בצה"ל לפני נשים. יש ציפייה, שלא לומר דמיון, שאפשר לגייס את כל החרדים, ובה בעת לא לפגוע בהמשך המגמה של שילוב לוחמות בצה"ל. צה"ל ייאלץ לבחור אם הוא מתעסק אך ורק בניצחון, מפעיל שיקולי ביטחון בלבד, או ממשיך במסלול הקודם, שעלול להביא אותו במוקדם או במאוחר לידי התנגשות.