שנה וחודשיים לאחר הטבח הנורא, נראה שהקרב על אופי החקירה עולה מדרגה. ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) הציג הבוקר (ראשון) את עקרונות הצעת החוק להקמת "ועדת חקירה לאומית" לחקר אירועי השבעה באוקטובר, מתוך מטרה לייצר אלטרנטיבה לוועדת החקירה הממלכתית הקלאסית שבראשה עומד שופט.
על פי ההצעה, הוועדה תורכב משישה חברים שאינם פוליטיקאים. כדי להבטיח קונצנזוס רחב ולא פוליטי, בחירתם תיעשה ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת. המבנה המוצע כולל חלוקה שווה: שלושה חברים ימונו על ידי הקואליציה ושלושה על ידי האופוזיציה. במקרה שהצדדים לא יגיעו להסכמה, הכדור יעבור לידי יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, שיבצע את המינויים.
מי קובע מה חוקרים?
אחד הסעיפים שעשויים לעורר את הסערה הגדולה ביותר נוגע למנדט של הוועדה. לפי ההצעה, הממשלה היא זו שתקבע את נושאי החקירה, וצוות שרים יתכנס לאחר תחילת החקיקה כדי לקבוע את גבולות הגזרה. עם זאת, לוועדה יינתנו סמכויות רחבות: כל שני חברים יוכלו לזמן כל אדם לחקירה, והדיונים יהיו פתוחים לשידור חי, למעט מקרים בהם יוחלט על דיון חסוי.
חידוש משמעותי נוסף בהצעה הוא שילובן של המשפחות השכולות כגורם מפקח. על פי המתווה, ימונו ארבעה מפקחים מטעם המשפחות שילוו את עבודת הוועדה. ח"כ קלנר הסביר את הרציונל מאחורי החוק: "למשפחות השכולות ולכל אזרחי ישראל מגיעות תשובות. מגיעה לנו האמת וכל האמת. אופן הרכבת הוועדה יבטיח אמון ציבורי רחב". קלנר הדגיש כי "אף אחד לא יסתתר, שום נושא לא יוחבא".
באופוזיציה תוקפים: "חקירה מותאמת אישית"
בעוד בליכוד מנסים לשווק את המהלך כבשורה של שקיפות ואחדות, באופוזיציה לא קונים את הסחורה. יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, תקף בחריפות את ההצעה: "רמת הניתוק מרקיעה שחקים. מי שמנסה לברוח מחקירה, ממציא חקירה מותאמת אישית שתטייח את האמת". ליברמן הבהיר כי מבחינתו האופציה היחידה היא ועדת חקירה ממלכתית רגילה.
במקביל לדיון הפוליטי, הלחץ הציבורי נמשך. הבוקר פנו למעלה מ-200 שורדי שבי ובני משפחות חטופים וחללים לראש הממשלה בדרישה להקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. במכתבם טענו כי ועדה כזו היא "הכלי היחיד שיכול לחקור ללא פחד וללא משוא פנים את שרשרת הכשלים". כעת נותר לראות האם הצעת "הוועדה הלאומית" תצליח לגייס את הרוב הדרוש או שתיקבר תחת הביקורת הציבורית והפוליטית.
