חזית מדינית וכלכלית חדשה מנסה לפגוע בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. מדינות מובילות באירופה, ובראשן צרפת ושוודיה, מקדמות בימים אלו מהלך מתוזמן שנועד להטיל הגבלות מסחר ומכסים מפלים על מוצרים המגיעים מהיישובים ביו"ש. השבוע (שלישי) הביע שר סחר החוץ הצרפתי, ניקולא פוריסייה, ביטחון בריאיון לרשת "יורוניוז" כי הצעה רשמית בנושא מצד הנציבות האירופית צפויה לצאת לפועל כבר בזמן הקרוב.
ההצעה המשותפת של פריז ושטוקהולם, שהוגשה בחודש שעבר, קוראת לאיחוד האירופי להעלות באופן חד-צדדי את תעריפי המכס ולאכוף בקרת יבוא מחמירה על מוצרים מהאזור. שתי המדינות בחרו לבסס את דרישתן על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) משנת 2024 והחלטות האו"ם המנוכרות להתיישבות. "זהו צעד של שכל ישר", טען פוריסייה בנסיון להצדיק את המהלך הכלכלי, והוסיף: "איננו יכולים לקבל יבוא של מוצרים המיוצרים בשטחים אלו".
חרם קיצוני ויוזמות עצמאי
בזמן שצרפת ושוודיה מנסות לגבש עמדה אירופית אחידה שתחייב את כלל הגוש, מדינות אחרות ביבשת אינן ממתנות את הצעדים ונוקטות קו קיצוני עוד יותר. שרת החוץ של אירלנד, הלן מקאנטי, הודיעה כי דבלין שואפת להעביר עד אמצע יולי חוק שיבלום לחלוטין את המסחר מההתיישבות. במקביל, ממשלת הולנד הודיעה כי היא עובדת על איסור סחר מוחלט למשך שלוש שנות על מוצרים ישראליים מהיישובים ביו"ש, מזרח ירושלים ורמת הגולן.
צרפת ושוודיה ציינו במסמך שלהן כי חרם יבוא כולל יכול להיות מוצדק מבחינתן בגלל מה שהגדירו "ההידרדרות במצב בשטח". עם זאת, מדובר במהלך הדורש הסכמה פה אחד של כלל מדינות האיחוד האירופי. בגלל זה, הסיכויים לאישורו נמוכים במיוחד, לנוכח התנגדותן של מדינות ידידותיות לישראל.
מנגד, העלאת מכסים דורשת רק רוב מיוחס. שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, אישרה כי יתקיימו דיונים נוספים בנושא ההצעה הצרפתית-שוודית. יצוין כי מדינות עוינות כמו ספרד, אירלנד וסלובניה דרשו לאחרונה להשעות את הסכם האסוציאציה המלא של האיחוד עם ישראל כולו, אך מהלך גורף זה נכשל בגלל חוסר תמיכה מספקת.
רוח גבית מוושינגטון מול הלחץ האירופי
הלחץ הכלכלי המתרחב מצד המדינות האירופיות מגיע אחרי מה שקרה בזירה הדיפלומטית, עם הצהרות פומביות חריפות שנועדו להצר את צעדיה של ישראל. רק לאחרונה חתמו מנהיגי בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, נורווגיה והולנד על הצהרה משותפת נגד הרחבת היישובים, תוך שהן נאחזות בהסכמי אוסלו משנת 1993.
ישראל, מצדה, דוחה בתוקף את הטענות הללו ומדגישה פעם אחר פעם את הזיקה ההיסטורית, התנ"כית והחוקית של העם היהודי לחבלי מולדת אלו. בזירה הבינלאומית, העמדה האמריקנית תחת הנשיא דונלד טראמפ מעניקה רוח גבית חשובה להתיישבות, ורושמת תפנית משמעותית לעומת ממשלים קודמים. הממשל הנוכחי בוושינגטון מקבל את קיומם של היישובים ואינו מביע התנגדות להמשך בנייתם והרחבתם.
למרות המטרייה והגיבוי האמריקני, המדינות באירופה נחושות להמשיך בעיצומים הכלכליים. זאת לאחר שכבר הוסכם מוקדם יותר החודש על הטלת סנקציות אישיות נגד תושבים ביהודה ושומרון.
