דו"ח חדש של איגוד החוות ומועצת בנימין מניח את הנתונים על השולחן ומראה כיצד הקמת חוות לאורך הציר שינתה את המציאות הביטחונית מקצה לקצה. לא מדובר רק בציונות, אלא בביטחון נטו.
הנוסחה פשוטה: יש התיישבות – יש ביטחון
המספרים מדברים בעד עצמם ומציגים צניחה חופשית בכמות הטרור: בשנת 2022, כשבשטח פעלו רק שלוש חוות, הכביש "בער" עם 459 אירועי פח"ע. שנה לאחר מכן, עם הכפלת מספר החוות ל-6, המספר ירד ל-314.
המהפך האמיתי הגיע ב-2024: עם 11 חוות פעילות שחולשות על השטח, מספר האירועים צנח ל-126 בלבד. ומה קורה השנה? במחצית הראשונה של 2025, כשכבר יש 13 חוות שמחזיקות את השטח, דווחו 52 אירועים בלבד. המסקנה ברורה: כשיש יהודים על הגבעות, הכביש למטה בטוח.
"בעל הבית השתגע" – בקטע טוב
אז איך זה עובד? זה לא קסם, זו נוכחות. עמיחי שוהאט, מנכ"ל איגוד החוות, מסביר את ההיגיון הפשוט שכל מי שחי בשטח מכיר: "כשיש חווה בשטח ויש בעל הבית על המרחב – יש עדר עם נערים שיוצאים למרעה. מי שמסתובב בשטח יודע להבחין במה שקורה ולדווח לכוחות הביטחון".
במילים אחרות, החוות משמשות כעיניים של צה"ל בשטח. הן מייצרות הרתעה, מונעות התקרבות של גורמים עוינים לכביש ומאפשרות לכוחות הביטחון לעבור ממגננה להתקפה ופעילות יזומה בעומק השטח.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, מגדיר את זה כשינוי אסטרטגי: "החוות האסטרטגיות הן לא רק תוספת פיזית בכביש – הן שינוי מהותי של התפיסה הביטחונית באזור כולו". לדבריו, השקט בכביש אלון הוא לא מזל, אלא תוצאה של עבודה קשה, תכנון והשקעה בהתיישבות שמביאה ביטחון.
