הם הגיעו עם גיטרות, דרבוקות, ואפילו צ'לו וסקסופון. תחת עצי השיטה המצלים, במקום שבו זורמים המים הקרירים של נחל ייטב (העוג'א), התקבצו השבוע (שישי) מאות משפחות, צעירים ורועי צאן יהודים. לא מדובר בעוד טיול שגרתי, אלא בחגיגת ניצחון שקטה ומלאת נשמה: קבלת שבת ראשונה מאז שעזבו אחרוני הפולשים הערבים את הכפר הבלתי חוקי ראס אל-עין.
כשהעז שתתה – כולם בכו
הדרך ליום הזה הייתה רצופה במאבקים קשים. במשך שנים, הנחל היפהפה היה מחוץ לתחום עבור משפחות יהודיות. הרשות הפלסטינית סימנה את האתר כיעד אסטרטגי, והציפה אותו בעשרות אלפי ערבים במסגרת קמפיינים לאומניים. מי שהעז להגיע, נתקל במבטים עוינים, פריצות לרכבים ואלימות.
השינוי החל מלמעלה, מהגבעות של אעירה שחר. רועי הצאן היהודים היו החלוצים שירדו לאט לאט לכיוון הוואדי. "זר לא יבין זאת, אבל כששתה העדר היהודי הראשון ממימי העוג'א, לא היה אדם אחד באזור שלא דמע מהתרגשות", מספרים בהתיישבות. זה היה "צומוד" יהודי – מלחמה על כל דונם ועל כל מעיין באמצעות המחרשה והעדר.
צילום: אלעד מזרחי
האנרכיסטים נכנעו, המוזיקה ניצחה
גם הניסיונות של פעילי שמאל קיצוני ואנרכיסטים להטריד את הרועים ולייצר פרובוקציות לא הועילו. אחרי שהתגלו גניבות מים פיראטיות מהתשתית של 'מקורות' שהזינו את הכפר הבלתי חוקי, ואחרי לחץ בלתי פוסק של נוכחות יהודית בשטח, נשברו החמולות הערביות. לפני פחות מחודש, הכפר כולו התפרק, ו-120 המשפחות שפלשו לשטח C עקרו למקומות אחרים.
ביום שישי האחרון, הניצחון הזה קיבל צורה של צלילים. במקום דגלי אש"ף ומואזין מרמקולים, נשמעה שירת "לכה דודי". המטיילים, שבעבר היו צריכים אבטחה כבדה כדי לטבול במים, הסתובבו הפעם בתחושת ביתית מוחלטת.
צילום: אלעד מזרחי
הריבונות חוזרת למים
המראה של ילדים יהודים משתכשכים באמת המים בבטחה, לצד נגנים שממלאים את ערוץ הנחל במוזיקה יהודית, הוא התשובה הניצחת לתוכנית פיאד. המשילות בבקעה לא חוזרת רק דרך הודעות של הצבא, אלא דרך הרגליים של עם ישראל והנחישות של המתיישבים.
כפי שאומרים הרועים בשטח: "עוד יום, עוד מרעה, עוד חצי דונם ששב לידיים יהודיות". השבת הזו בנחל ייטב הוכיחה שכאשר העם היהודי מתעורר כארי, המנגינה הישנה והטובה חוזרת למקומה הטבעי.
