סוגרים את הפערים: רצף ההתיישבות החדש בין קריית ארבע לגוש עציון

לפני כשבועיים עלה לקרקע גד נתן, כחלק מרצף היישובים שמחבר בין גוש עציון לעיר האבות, הכירו את היישובים והנקודות שיוצרות מהפכה בשטח
גד נתן

גד נתן, צילום: אלי פויר, בניין הגוש

עם תום מלחמת ששת הימים, החלו התארגנויות לקראת ההתיישבות המחודשת בגוש עציון שנפל לידי הירדנים אך 19 שנים קודם לכן. העיקרון הביטחוני (יחד עם הזיקה ההיסטורית וגאולה הקרקעות) היה גורם מאוד מרכזי, כאשר היישובים מהווים נקודה קריטית שמגינה על ירושלים מכיוון דרום, על ציר חברון-ירושלים ובית לחם.

במקביל להתיישבות בגוש עציון, בשנת 1971 הגיע גרעין המתיישבים הראשון לנקודה בסמיכות לחברון העתיקה. כאשר המתיישבים מבקשים לנוע על כביש 60 בין מה שתהיה לימים העיר קרית ארבע והיישוב היהודי בחברון לירושלים, התחנה הבטוחה הראשונה בדרך היתה במרחב גוש עציון, במרחק של כ-17 ק״מ נסיעה במרחב עוין דרך העיר חברון, חלחול, בית אומר ואל-ערוב ללא נוכחות יהודית.

גוש עציון מתקרבת לחברון: הכירו את היישוב החדש גד נתן

על מנת להגן על הציר העוין, הוחלט להקים נקודה חשובה חדשה בשם "כרמי צור" על אם הדרך כדי להתחיל ליצור גוש יישובים מקשר בין גוש עציון וקרית ארבע. עם זאת, מיקומה המבודד הפך את ההתיישבות בה למאתגרת. רק בשנות התשעים, בעקבות שיקולים ביטחוניים ומדינתיים, נסללו הכבישים העוקפים לחברון ולחלחול, ובכך לשחרר את התנועה מלעבור בשטח בנוי ערבי.

אלא שגם הציר החדש עבר בסמוך למרחבים עוינים אחרים, א-שיוח', סעיר ובתי אנור. לכן, בידוד כרמי צור טרם נפתר, וחלק מנסיעה עדיין עבר בכבישים צרים עם בנייה ערבית לא חוקית צמודה לכביש. רק ב-2023 נפתח לתנועה כביש עוקף אלערוב על מנת לעקוף את הציר הצפוף יותר.

גוש עציון מתקרבת לחברון

על רקע זה, לאורך השנים, דרשו וניסו לקדם נקודות התיישבות חדשות על מנת לאבטח בצורה יותר את הנסיעה בשטחים העוינים. נקודות אלה נועדו לספק נוכחות קבועה יהודית לאורך הציר הקריטי בין חברון לירושלים, ויצירת רצף התיישבות משמעותי. במסגרת זו, בשנת 2008 בית ההארחה "בית הברכה", הממוקם על הציר הראשי ומקשר בין אל-ערוב וגוש עציון הועבר לידיים יהודיות וב-2016 סופח למועצה האזורית גוש עציון.

כך גוש עציון מתחברת לחברון
כך גוש עציון מתחברת לחברון, צילום: בן ציון מקלס

במקביל, נקודה שבמהלך מספר עשורים ניסו ליישב נמצאת מעל לצומת חלחול, וממוקמת בפסגה גבוהה בשדרת ההר המרכזית, היתה מוקד של מספר ניסיונות התיישבות שנכשלו או פונו. רק במאי 2025, יום לאחר עלייה לקרקע, אושר בקבינט המדיני ביטחוני הנוכחות היהודית במקום, וזהו היישוב החדש "מרום יהודה".

בכך, לאחר עשרות שנים מהקמת כרמי צור, יש נקודת התיישבות מאושרת חדשה על ציר חברון ירושלים, בין כרמי צור לקרית ארבע. בהמשך אושרו עוד שתי נקודות חדשות שאחת מהן "גד נתן" נחנכה בשבועות האחרונים, והשנייה תמוקם על יער מנדטורית ותקבל את השם "קרן יער". למרות שאין עדיין עבודות פיתוח באחרונה, פועלת בתור חווה בתוך היער, על מנת לקבע את הנוכחות.

ציר 60 מוקף בהתיישבות יהודית

היישובים המאושרים הללו נבנו בצורה שהם תופסות נקודות במרחק של בין קילומטר ל-3 קילומטרים אחת מהשנייה, כך שיש נקודה יהודית קבועה ומוסדרת ורציפה בין קרית ארבע לגוש עציון כל מספר קילומטרים בודדים. לצד היישובים המאושרים, בגבעות שביניהם עלו מספר מתיישבים לנקודות נוספות כדי לצמצם עוד יותר את הפער, וגם כדי להרחיק את הבנייה הלא חוקית מלהתקרב לכביש 60.


ביניהם החוות גפן עמי וכרם חממי התוחמות את עוקף על-ערוב ממזרח וממערב ומאחז בית ענות היושב מעל צומת העוקפים. בית ענות לדוגמא מהווה נקודה קריטית בסמוך לצומת העוקפים שהיה ידוע עם החוסר בנוכחות יהודית בעשורים האחרונים. במקביל, גם מרחב הקו הכחול של קריית ארבע שכלל גבעות רבות מזרחית לחברון מתחילות להיות מאויישות, ביניהם גבעה 26.

התוצאה היא מעבר מדפוס של שני גושי התיישבות שביניהם מקטעים ארוכים ללא נוכחות יהודית קבועה, למרחב שבו מוקמות נקודות במרווחים של קילומטרים בודדים לאורך הציר. לצד ההיבט ההתיישבותי והטריטוריאלי, המהלך מוצג בידי מקדמיו גם כבעל חשיבות ביטחונית, חיזוק הנוכחות לאורך כביש 60, הרחקת בנייה מהכביש וצמצום מקטעים מבודדים בדרך שביןקריית ארבע, חברון וגוש עציון, והגנה הרמטית יותר לעתות חירום.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך