מי שינסה להיכנס לשכונת ענאתא במזרח ירושלים יגלה שלטים בצבע אדום בוהק שמזהירים שמדובר בשטח A, והכניסה לישראלים אסורה ומסוכנת. אבל האם זה אכן המצב? בדיקה פשוטה באתר המפות הממשלתי מגלה שבענאתא אין שטח A בכלל, אלא רק שטחי B ו-C. כשפנינו לרשויות לברר מדוע הוצבו השלטים שלח אותנו כל גוף לגוף אחר, ואנחנו נותרנו שואלים: מי מסר את ענאתא לידי הרשות הפלשתינית והחליט שיהודים לא יוכלו להיכנס אליה?
כזכור, הסכמי אוסלו, בין השאר, חילקו את יהודה ושומרון לשלושה סוגי שטחים. שטח A – בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלשתינית, שטח B – בשליטה אזרחית פלשתינית וביטחונית ישראלית, ושטח C – בשליטה ישראלית מלאה – ביטחונית ואזרחית. אז נקבע כי כניסת ישראלים לשטח A אסורה על פי חוק. לשטחי B ו-C, כאמור, כניסת ישראלים מותרת.
בענאתא, שעל פי חלק מהחוקרים מזוהה עם ענתות המקראית, התגוררו בשנת 2016 על פי הרשות הפלשתינית 16,919 תושבים. היא מופרדת מירושלים על ידי גדר ההפרדה עם מחנה הפליטים שועפאט, אף שחלק ממנה נמצא בשטח השיפוט של עיריית ירושלים, מה שיוצר תופעה של הגירה לשכונה של ערבים בעלי תושבות ישראלית שמעוניינים לגור בתחום העיר כדי שלא לאבד את הזכויות שלהם, אבל מעוניינים לגור בשטחי הרשות הפלשתינית כדי שלא להיות כפופים לחוק הישראלי. מין שטח הפקר שכזה.
ענאתא היא שכונה חשובה מאוד לרצף הערבי במזרח ירושלים בגלל מקומה, בין מעלה אדומים ממזרח, ירושלים ממערב וא-זעים וחיזמה בצפון ובדרום. אולי בגלל החשיבות הגדולה שלה החליט כנראה מישהו במערכת הביטחון להעניק אותה במתנה לרשות הפלשתינית, ודאג להציב בכניסה שלטים שמכריזים שמדובר בשטח A, והכניסה לישראלים אסורה על פי חוק ומסוכנת. כאמור, בענאתא אין בכלל שטחי A, והשכונה מתחלקת בין שטחי C ושטחי B, שאליהם הכניסה מותרת לחלוטין, והשליטה הביטחונית אמורה להיות בידי צה"ל.
שטח A?
לא מדובר במקרה יחיד. השלטים המוכרים לכולנו שמזהירים מפני כניסה לשטחי A מוצבים פעמים רבות בכניסה למקומות שאינם שטח A אבל מישהו במערכת הביטחון החליט שהוא אינו מעוניין שיהודים ייכנסו אליהם. לפעמים אלו מקומות חשובים מאוד מבחינה אסטרטגית ומבחינת השליטה בשטח ובצירי התנועה.
בעבר סקרנו בקול היהודי שלטים כאלה, וזה מעט ממה שמצאנו: בכניסה מכביש 465 לכביש העובר בכפר עין סיניא, כל הכפר ואף הכפרים הסמוכים לו נמצאים בשטחי B ו-C. הכביש מקצר מאוד את הנסיעה מגוש טלמונים ליישובים עפרה ובית אל. בשלט הזה אף הגדיל לעשות המפקד הצבאי, שלא כתב כמו בשלטים רבים אחרים "כביש זה מוביל לשטח A", אלא כתב מפורשות, "השטח שלפניך הינו שטח פלסטינאי – הכניסה לישראלים אסורה". זה, כאמור, לא נכון כלל.
בכניסה לכפר אום צפא, הסמוך ליישוב עטרת, הוצב שלט שבו כיתוב דומה, אף שכל הכפר נמצא בשטח B. גם בכניסה לכפר ביר זית שבבנימין הוצב שלט האוסר על כניסת ישראלים. גם במקרה זו הכפר נמצא בשטח B ואינו קרוב לשטח A. בכניסה לכפר נעלין, הסמוך לעיר מודיעין, השלט מורה כי מדובר בשטח A. בדקנו: הכפר בשטח B. גם בכניסה לכפר בידיה שבשומרון מופיע שלט המורה על איסור כניסת ישראלים למקום בשטח ועל היותו שטח A, אף ששטח הכפר וסביבתו, גם הרחוקה, רובו שטח B וחלקו שטח C.
הכניסה למי אסורה?
כשמסתכלים על השלטים שמוצבים בכל מקום ברחבי יהודה ושומרון, חשוב להדגיש עוד היבט אחד, והוא שאולי מבחינה פורמלית הכניסה לישראלים אכן אסורה, אבל למעשה הכניסה ליהודים היא שאסורה באמת.
צה"ל אינו אוכף את איסור הכניסה על ערבים בעלי אזרחות ישראלית לשטחי A; האיסור נאכף רק על יהודים למרות הסכנה הגדולה שבחיבור שבין הערבים בעלי האזרחות הישראלית לערבים ביהודה ושומרון ולמרות התמריץ שהביקורים האלה נותנים לכלכלה של הרשות הפלשתינית. בעבר ראינו במקרים רבים מחבלים בעלי אזרחות ישראלית שהתאמנו בשטחי A, ומדי פעם גם מתפרסמת יוזמה של ערבים שבאים באוטובוסים לקניות בסופי שבוע ברשות הפלשתינית מתוך מטרה מוצהרת של חיזוק הכלכלה שם.
מערכת הביטחון לא רק נמנעת מלאכוף את החוק ולאסור את הכניסה הזו, היא גם מעודדת אותה בפומבי. לפני כמה שנים פרסמו במתפ"ש סרטון תחת הכותרת "אחלה ג'נין", שקורא לערבים בעלי אזרחות ישראלית לבוא לקניות בג'נין. רק לפני כחצי שנה התארח נציג צה"ל בוועדת המשנה לענייני יו"ש והסביר שמדיניות צה"ל בהנחיית הדרג המדיני היא לאפשר כניסה של ערבים בעלי אזרחות ישראלית להודה ושומרון, אף שהדבר מחזק את האויב ביהודה ושומרון וגם אסור על פי חוק. לדבריו, נערכת ישיבה שבועית בנושא, שמטרתה לעודד כניסה של ערבים ליהודה ושומרון, ויש הנחיה של משרד המשפטים לאכוף את האיסור על כניסה לשטחי A אך ורק על יהודים.
היוזמה המקומית תנצח
בכל מיני מקומות ברחבי יהודה ושומרון החליטו תושבים להפסיק לתת לשלטים לא-חוקיים לנהל להם את החיים. למשל, תושבי גוש טלמונים התחילו לנסוע בכביש שמחבר את הגוש בדרך קצרה לכביש 443 ונסגר לתנועת יהודים בשנת 2000, באינתיפאדה. כביש זה עובר בשטחי B ו-C, יוצא מאזור היישוב דולב ועובר דרך כמה כפרים עד שהוא מתחבר לכביש 443 בסביבת בית חורון.
נסיעה בכביש הזה מקצרת מאוד את הדרך, והיא משפיעה עוד יותר בשל הפקקים באזור צומת שילת, שאליו צריכים תושבי הגוש לצאת כדי להתחבר לכביש. אחרי תחילת המלחמה החליטו תושבי האזור שנמאס להם מההפקרות הביטחונית ומחוסר השליטה בשטח, ובמסגרת היציאה הכללית מהגדרות בכל רחבי יהודה ושומרון חזרו לנסוע בכביש. יוזמות כאלו נראות במקומות נוספים ברחבי יהודה ושומרון, והן יכולות לשנות לחלוטין את מפת הנסיעה שם, שמוכתבת פעמים רבות על ידי איים של אוטונומיה לא-חוקית שמישהו החליט להעניק לרשות הפלשתינית.
מי מסר את ענאתא לרשות הפלשתינית?
בעקבות השלט הלא-חוקי פנינו אל דובר צה"ל בשאלה מדוע הוצב שם שלט מטעה בניגוד לחוק ושאלנו אם צה"ל רואה בענאתא שטח A לעניין השליטה הביטחונית בשטח, אף שלא מדובר בשטח A. מדובר צה"ל נמסר לנו שהמקום אינו באחריות צה"ל. לא הוא הציב את השלטים, ועלינו לפנות למשטרה.
פנינו לדוברות המשטרה, ושם הסבירו לנו שהדבר אינו באחריותם, ועלינו לפנות למנהל האזרחי. במנהל האזרחי הסבירו שהם אינם קשורים לשלטים, והם מוצבים על ידי משרד הביטחון ופיקוד המרכז. במשרד הביטחון הסבירו לנו שהם אינם אחראים לזה, ועליי לפנות לדובר צה"ל או למתפ"ש. ממתפ"ש לא נמסרה תגובה למרות פניות חוזרות ונשנות שלנו.
