הדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדת החינוך של הכנסת, הציף מחדש את משבר הסייעות החריף במערכת החינוך. במוקד הדיון עמדה יוזמת המרכז לשלטון מקומי להביא לישראל כ-5,000 עובדות זרות מהודו ומסרי לנקה, כפתרון למחסור בתומכות חינוך.
ד"ר איריס גלילי, ראש החוג לחינוך לגיל הרך באקדמית חמדת, תוקפת את היוזמה ומכנה אותה "ניסוי חברתי המשתמש בילדנו כעכברים טועים במעבדה". לדבריה, במקום מדיניות סדורה לטיפול במשבר, המדינה בוחרת בשיטות זמניות שיפגעו ביציבות הרגשית של הילדים וישחקו עוד יותר את מעמדן של הסייעות הקיימות.
קושי בשפה וביציבות הרגשית
לטענת גלילי, תפקיד תומכות החינוך בגנים אינו טכני, אלא מהווה דמות משמעותית בהתפתחות הרגשית של הילד. "תיאוריית ההתקשרות מלמדת שקשר יציב עם מבוגר מוכר הוא תנאי קריטי להתפתחות בטוחה", היא מסבירה. הכנסת עובדות זרות, ללא היכרות תרבותית ושפה תקנית בשלב הקריטי של רכישת השפה, עלולה להוביל לקשיים עתידיים אצל הילדים.
גלילי מוסיפה כי המעבר לאחריות משרד החינוך לווה בהבטחות למענה פדגוגי הוליסטי, אך המציאות בשטח שונה: "המחדל המתמשך של מחסור בכוח האדם לא מנוהל ומהווה הפקרה פושעת של תחום החינוך לגיל הרך… כולנו כבר משלמים עליהם ביוקר, ובעתיד התשלום יהפוך להיות כואב ועצוב".
הפתרון: עבודה מועדפת לחיילים
במקום "ייבוא" כוח אדם, באקדמית חמדת קוראים למקבלי ההחלטות להתעשת ולהציע פתרונות עומק למשיכת כוח אדם איכותי ונמרץ למערכת. לצד העלאת שכר ושיפור תנאי ההעסקה, מציעה ד"ר גלילי לייצר מסלול מתגמל ומובנה בדומה למסלולי העבודה המועדפת.
ההצעה כוללת עידוד צעירים וצעירות לאחר שירות צבאי או לאומי להשתלב בגנים, לצד השתלמויות וליווי מקצועי במכללות לחינוך. "עתידם של הילדים והילדות שלנו אינו יכול להיות ברירת מחדל של מערכת שממשיכה לעצום עיניים ולהעדיף פתרונות תלאי על פני אחריות חינוכית אמיתית", סיכמה גלילי.
