בית המשפט העליון הוציא אמש (שלישי ) צו על תנאי שמעמיד בסימן שאלה את יכולתה של ישראל לאכוף את דיני התכנון והבנייה בשמורה ההסכמית במדבר יהודה בגוש עציון. בהרכב בראשות הנשיא יצחק עמית נקבע כי על המדינה להסביר מדוע היא נוטלת לידיה סמכויות אכיפה שבהסכמי אוסלו הוענקו לרשות הפלסטינית, למרות שהקבינט הסביר את זה במפורש בהחלטה נגד הוגשה העתירה.

העתירה שבעקבותיה ניתן הצו הוגשה על ידי הרשות הפלסטינית בנובמבר 2024, חודשים אחרי שהקבינט המדיני-ביטחוני החליט, ביוני אותה שנה, כי ישראל תיטול לידיה את סמכויות האכיפה בשמורה. הקבינט נימק זאת בהפרות בוטות של ההסכמים מצד הרשות הפלסטינית – השתלטות רחבה על השטח ובניית אלפי מבנים בלתי חוקיים – ובצורך להגן על השמורה ולשמר את ההסדרים שנקבעו בהסכמי אוסלו.

מה בית המשפט דורש מהמדינה להסביר

בהחלטה, שניתנה בהשתתפות השופטים עופר גרוסקופף ודפנה ברק-ארז, איחד בית המשפט ארבע עתירות בנושא: שתיים עקרוניות על עצם סמכות האכיפה בשמורה, ושתיים הנוגעות למבנה בית ספר שהוקם בה ושלגביו חלוקים העותרים אם יש להרוס אותו או להשאירו. המדינה נדרשת להגיש עד 3 בינואר 2027 תצהיר תשובה שיסביר, בין היתר, מדוע לא תימנע מהפעלת סמכויות אכיפה בשמורה לנוכח חובות ישראל מכוח המשפט הבינלאומי, ומדוע לא יבוטל הצו המגביל בנייה בשמורה משנת 2024.

ירון רוזנטל לעולם קטן על הדיון בבג"ץ: "זה מסכן את תושבי גוש עציון"

בית המשפט ביקש מהמדינה להתייחס גם לשאלה אם ראוי להימנע מאכיפה נגד מי שמחזיקים בהיתרי בנייה שניתנו מטעם הרשות הפלסטינית, ולשאלת קביעת מדיניות שתבחין בין בנייה הנובעת מ"גידול טבעי" של קהילות קיימות לבין פיתוח חדש. עד למתן הכרעה סופית ימשיכו לעמוד בתוקפם כל הצווים הזמניים שניתנו במהלך ההליך, וההחלטה בעניינו הפרטני של מבנה בית הספר שבמחלוקת תינתן בנפרד.

"ניצול ציני של המומנטום הפוליטי"

בתנועת רגבים, שהובילה את המאבק המשפטי ועתרה להריסת מבנה בית הספר שהוקם בשמורה, תקפו את עיתוי ההחלטה. "הוצאת הצו ביום זה מעוררת שאלות קשות", נמסר מהתנועה, שהזכירה כי ההליך נמשך כשנתיים מאז שהקבינט קיבל את החלטתו, וטענה כי בכך "נפתחת הדרך להקפאת המהלך המדיני שנועד לבלום את הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשמורה".

רועי דרוקר, מנהל מרחב יהודה ושומרון בתנועה, היה חריף יותר: "מי מנהל את המדינה הזאת, ממשלה נבחרת או שופטי בג"ץ? במשך שנים מדינת ישראל עמדה מהצד בזמן שהרשות הפלסטינית הפרה הסכמים והשתלטה על השטח, ואז בג"ץ מגיע ותוקע מקלות בגלגלים. זה ניצול ציני ומקומם של ההליך המשפטי. השמורה ההסכמית אינה הפקר, וריבונות המדינה אינה נתונה לווטו של בג"ץ."

גם ראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, הביע אכזבה מההחלטה: "ציפינו שבג"ץ יוציא עמדה חד משמעית שכל הבתים שנבנו בשמורה ההסכמית מאז הסכמי אוסלו צריכים להיהרס לאלתר. לצערנו התקבלה החלטה אחרת שמורחת זמן ונותנת זכות עמידה לעבריינים שעובדים בשליחות הרשות הפלסטינית." רוזנטל הוסיף כי המועצה "תעשה הכל" כדי שהבתים שנבנו בשמורה ייהרסו.