בזמן שהקשב הציבורי מופנה באופן טבעי ללחימה בעזה ובלבנון, ביהודה ושומרון מתרחשת תנועה טקטונית שמשנה את המפה. את המהפכה הזו מוביל שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', שפעילותו האינטנסיבית והמעורבות העמוקה בנעשה בשטח, כבר זיכו אותו בכינוי הלא-רשמי בקרב קצינים בצה"ל: "שר הביטחון לענייני יו"ש". המטרה ברורה: ביסוס אחיזה יהודית נרחבת ובלתי הפיכה בשטח.
המספרים מדברים בעד עצמם. ל-21 היישובים שהממשלה כבר אישרה את הקמתם, ובהם היישוב שא-נור בצפון השומרון, נוספו לאחרונה עוד 19 יישובים שאושרו עקרונית לקום ברחבי יהודה ושומרון. בפיקוד המרכז כבר לא שואלים "האם", אלא עוסקים ב"איך" ו"מתי", כשהדיונים מתמקדים כעת במיקומים המדויקים ובלוחות הזמנים להקמה בשטח.
ביטחון שמביא התיישבות
במערכת הביטחון מצביעים על קשר ישיר בין הפעילות הצבאית האגרסיבית בשנתיים האחרונות לבין היכולת להרחיב את ההתיישבות. בצה"ל מסבירים כי רצף המבצעים בצפון השומרון, הפעילות בקבאטיה והכניסות החוזרות ונשנות למחנה הפליטים ג'נין, לא נועדו רק לסיכול טרור מיידי. מדובר במהלך מקדים שנועד לנקות את השטח ולאפשר את הקמת היישובים באזורים אלו בצורה בטוחה יותר, במהלך שמהווה למעשה את ביטולה המעשי של תוכנית ההתנתקות הארורה משנת 2005 בצפון השומרון.
עולים על הקרקע – ומכפילים את ההגנה
עם התנופה הציונית מגיע גם האתגר המבצעי. בחסות המלחמה והקשב שהופנה לזירות האחרות, עלו על הקרקע בשלוש השנים האחרונות עשרות נקודות התיישבות וחוות חקלאיות – רובן המוחלט באופן חוקי ובגיבוי ממשלתי מלא. המשמעות בשטח היא שצה"ל נדרש כעת להגן על "שטחי פנים" מיושבים בהיקף כפול מבעבר.
האתגר הזה מחייב היערכות מחודשת. בצבא מעריכים כי כדי לעמוד במשימת ההגנה על ההתיישבות החדשה-ישנה, יידרשו גדודי בט"ש (ביטחון שוטף) נוספים שיעבו את הגזרה. המחיר של אחיזה בארץ דורש מאמץ, אבל ביהודה ושומרון מבינים: איפה שיש התיישבות יש ביטחון, ואיפה שיש מחרשה – הצבא יידע להגיע ולהגן.
