במדינת ישראל תשפ"ו כמעט לא נותרה תקשורת אמיתית שעושה את עבודתה נאמנה. כל דיווח שתקראו או תשמעו כיום, סיכוי סביר מאוד שבושל היטב לפני כן על ידי דובר או איש יח"ץ.
העיתונאים מעדיפים לקבל את הסיפורים ארוזים ומהודקים היטב, כך שלא נותר להם לעשות דבר חוץ מלשים את שמם על הסקופ ולהקריאו בקול דרמטי. את העבודה האמיתית, בפרט במקרה של דו"חות מקיפים ונתונים רוחביים, עושים תחקירנים ואנשי מקצוע מארגונים אזרחיים. כשהדו"ח המגמתי או המדויק – תלוי בזהות הארגון – מוכן, על פי רוב דובר הארגון מעביר את פרטיו לכתב המזדמן, וזה מפרסמו בערוץ התקשורת. הפרסום מעורר סערה, ומערכות המדינה ממהרות לספק הסברים ולהביא תוצאות אחרי שנכשלו במשימה. כך למעשה קובעים הארגונים ומשרדי היח"ץ את סדר היום במדינה.
כדי לעקוב אחר תופעה מסוימת, ללקט נתונים ולהחזיק מערך יח"ץ משומן כזה, יש צורך במערך עובדים שדורש תקציבי עתק. בשונה מארגוני הימין המעטים והדלים, בשמאל משאבים כאלה אינם חסרים ונמצאים בשפע בכל אחד ממאות ארגוני השמאל הקיקיוניים שמציפים את השטח. כך נוצר מצב שעל כל צעד חיובי שההתיישבות היהודית עושה מוצאים חמישה דו"חות מעקב שמתפרסמים בתקשורת, אך אין מי שישמיע את קולם של נפגעי המתקפות נגד ההתיישבות עצמה.
רועי הצאן ביהודה ושומרון הם יהודים מסורים וחלוצים שסופגים אש מכל עבר, אך הזירה הציבורית זרה להם. אפילו לכתוב פוסט אישי ברשתות החברתיות זהו דבר שלא הורגלו בו, קל וחומר להתראיין באולפני הטלוויזיה ולהנפיק נתונים ודו"חות שיבטאו את מה שעובר עליהם יום יום, שעה שעה.
מאות פעמים הותקפו רועי צאן בשנת 2025, יותר ממאה נפצעו, וכמה מהם עדיין בשיקום. בשנה הנוכחית המצב רק הלך והחמיר. עוד לא סיימנו את חודש פברואר, ועל פי נתוני 'הצלה יהודה ושומרון ללא גבולות' כבר התרחשו עד כה יותר מ-110 תקיפות נגד רועים בגבעות ובחוות, שכמעט ארבעים מהן הסתיימו בפציעת הרועים. גם העדרים עצמם ספגו טרור הרעלות, והמחבלים מסתובבים חופשי, אולם אין מי שישמיע את זעקתם של הרועים וידרוש את דמם שנשפך.
מכון מחקר עוד לא זכיתי להקים ולממן, אבל בכוחותינו הדלים אנו נהיה להם לפה. עשרות מקרים ליוויתי בעצמי בשנה האחרונה, ובאחרים צללתי לעומקם ושוחחתי עם פעילים בשטח. מכולם יחד ללא יוצא מן הכלל עולה תמונה מדאיגה ומטרידה בנוגע לטיפול רשויות המדינה בתופעה שהולכת ומתגברת בכל שבוע.
מחיר הדם: אלף שקלים
"תגיע מהר, תוקפים אותי בוואדי", קיבלתי באחד הימים שיחה בהולה ממשה נגר, רועה הצאן שלנו ברמת מגרון. נסעתי עם עוד תושב במהירות לעבר הנקודה, ובדרך הזעקתי את כוחות צה"ל. באמצע הריצה מהכביש לוואדי כבר ראיתי אותם, שלושה תוקפים רעולי פנים, מטפסים במהירות בחזרה במעלה ההר.
למטה בוואדי עדיין שמר משה בנחישות על העדר על אף הדימום מראשו. "אני בסדר", הוא אמר, "קיבלתי אבן בראש מאחד מהם מטווח של כמה מטרים, אבל הצלחתי לגרום להם לנתק מגע". רגע לאחר מכן נשמעה צעקת "אללה אכבר" מראש ההר, וסלע עצום התגלגל לעברנו במדרון התלול והחמיץ אותנו בכמה עשרות מטרים. זו הייתה מכת הסיום של הפורעים, שנמלטו אל הכפר בורקא, ובמקומם זרמו מהכפר למקום כמאה פורעים נוספים. צה"ל הגיע רק כעבור חצי שעה.
את משה העלינו אל הכביש, ושם המתינו לו אמבולנס ושוטר מתחנת בנימין שהגיע לגבות עדות. השוטר באמת עשה כל שביכולתו כדי להקל על הרועה הפצוע ולגבות עדות שתוביל למעצר מהיר של הפורעים, ומשה פונה באמבולנס לבית החולים, נושא תקווה שמערכת הביטחון תמצה את הדין עם תוקפיו. הדימום נעצר, אך בבית החולים נזקק משה לשש סיכות בראשו. כבר באותו לילה פשטו כוחות צה"ל על בתיהם של הפורעים בכפר לפי התיעוד הברור שהעביר משה. אחד הספיק להימלט, אולם שניים נעצרו. את שניהם זיהה משה בצורה ברורה וחדה כתוקפים שפלשו לשטחי המרעה.
למטה בוואדי עדיין שמר משה בנחישות על העדר על אף הדימום מראשו. "אני בסדר", הוא אמר, "קיבלתי אבן בראש מאחד מהם"
מה שקרה לאחר מכן הוא בלתי נתפס. שני הפורעים שנעצרו הועברו לטיפול המשטרה, אך היא שחררה אותם לאחר ימים אחדים ולא ביקשה להאריך את מעצרם. כעבור חודש קיבל משה הודעה על סגירת התיק בעילה של "חוסר ראיות" אף שזיהה את התוקפים. הוא נדהם וביקש באמצעות עורכי הדין מארגון חוננו לקבל את חומרי החקירה. הנה כמה מתמלולי החקירה שקיבל וחשפו באופן בוטה את הודאתו של אחד התוקפים, עבד אל-עזיז נואבית, שחור על גבי לבן: "אתם זרקתם אבנים?" שואל החוקר, ונואבית משיב בגאווה וללא היסוס: "בטח. אני אף פעם לא משקר. זרקנו אבנים, מאה אנשים היינו".
בהמשך החקירה אף מנסה נואבית להצדיק את מעשיו בטענה כי הרועה "פלש לאדמתו", אף שהתקיפה התרחשה בכלל במורדות הגבעה. "הם פלשו לאדמתנו, ואנשי הכפר לא הסכימו", הצטדק. החוקר אינו משתכנע וממשיך להטיח בו שאלות. כאן נואבית מבין כי טעה כשבחר להודות בגאווה ומבצע היפוך אקרובטי מרשים בגרסתו. חוקר: "אולי האבן שזרקת פגעה ברועה שנפצע בראשו?" נואבית מכחיש במצח נחושה: "לא. אני בחיים לא זרקתי אבן על יהודי". החוקר מתפלא: "עכשיו אמרת שזרקת אבנים". נואבית: "לא אני, אני אף פעם לא זורק אבנים". "אז מי זרק?" מקשה החוקר. נואבית: "ואללה, לא יודע".
הפרוטוקול המדהים הזה לא הפריע לרב-סמל בכיר אבי טבעוני, מבכירי ימ"ר ש"י, להודיע לבית המשפט הצבאי כי הוא מבקש לשחרר את החשודים בערבות של אלף שקלים בלבד, ככל הנראה מחיר דמו של הרועה בעיניו.
נופש קצר בבית המעצר
האירוע הזה התרחש לפני כשנה. מאז, יש לציין, חלחל השינוי גם לדרגים הגבוהים יותר במשטרה, ונדמה שהם מתחילים להתייחס לתופעה בכובד ראש. גם בצה"ל מגיבים טוב יותר על אירועי תקיפה ומבצעים מעצרים פעמים רבות, אולם במבחן התוצאה מספר התקיפות רק הולך ומאמיר. אם ננתח לעומק את הטיפול המערכתי באירועים, נראה כי שני כשלי יסוד עמוקים מונעים את מיגור התופעה.
כשל אחד מתחיל במישור הטיפול המשטרתי. כמי שליווה לא מעט רועי צאן בגבעות ובחוות אני יכול להעיד שבמרבית האירועים תחנות המשטרה המקומיות באמת מנסות למצות את הדין עם הפורעים. חלק ניכר ממפקדי התחנות, משוטרי הסיור ומהשוטרים הקהילתיים עושים עבודה מדהימה. ועדיין פעם אחר פעם גם במקרים שנעצרים חשודים התוקפים משוחררים לבתיהם בתוך זמן קצר, אף שב"ה שיעור המעצרים לאחר אירועי תקיפה הולך ועולה. הסיבה לכך היא שגם הרבה רצון טוב אינו מאפשר לתחנת משטרה מקומית, שמיועדת לטפל בגנבות ובסכסוכי שכנים, לפענח אירועי טרור לכל דבר ועניין. מי שהיו אמורים להידרש לכך הם ימ"ר ש"י והשב"כ, שמחזיקים בכלים מתאימים. שניהם לצערנו מסרבים עד כה לדרוש לטפל בעצמם בטרור נגד הרועים, למעט במקרים נדירים שהרועה כמעט מצא בהם את מותו.
הריקבון והסיאוב ששוררים בבתי המשפט הצבאיים מאפילים אפילו על חוליי מערכת המשפט הרגילה שאנו מכירים היטב
רק כדי שתבינו את רמת האבסורד: נער בן 15 שהפר צו מנהלי מועבר מייד לטיפול היחידה המרכזית של מחוז ש"י, והשב"כ מלווה את התיק. לעומת זאת מחבלים שסדקו גולגולת של רועה צאן יהודי באבנים ובאלות ייעצרו בתחנת המשטרה המקומית.
הגורם השני שמסכל כל אפשרות למאבק בטרור כנגד הרועים הוא בית המשפט הצבאי, שאמון על ניהול ההליכים המשפטיים נגד ערבים פלשתינים. הריקבון והסיאוב ששוררים בבתי המשפט הצבאיים מאפילים אפילו על חוליי מערכת המשפט הרגילה שאנו מכירים היטב. פעם אחר פעם משוחררים פורעים ערבים בחזרה לזירת הפשע בתנאים מגוחכים כמו קנס של כמה מאות שקלים לנגד עיניהם הכלות של רועי הצאן וחוקרי המשטרה, שדופקים יחד את הראש בקיר בתסכול. לא משנה לשופטים שמדובר בתוקפים סדרתיים, גם לא העובדה שהם תועדו לאורך כל התקיפה בעדשת המצלמה גלויי פנים, תמיד תימצא סיבה טובה להורות על שחרורם.
"הרועה שלי היה במרעה וראה את התוקפים שלו חוזרים עטורי תהילה לכפר חמישה ימים בלבד לאחר התקיפה", סיפר לי השבוע בכאב בעל חווה מהר חברון. "חיבוקים, נשיקות, מבחינתם חזרו מנופש קצר היישר לשטח. זה ביזיון שאין כדוגמתו".
תושבים אחרים בגבעות שיתפו בתחושות דומות: "אתה מותקף, נחלץ בעור שיניך, מצליח איכשהו לתעד תוך כדי שאתה נרגם באבנים, הולך להגיש תלונה והכול, ואיכשהו מוצא את עצמך שבוע אחר כך מול אותו פורע ערבי, שהפעם רק אמיץ יותר", חוזר על עצמו הסיפור כמעט אצל כל רועה שפגשתי.
כולם מסתובבים בידיעה ברורה שהאירוע הבא כבר מעבר לפינה, והם צודקים לגמרי. בעשרת האירועים הבולטים שצירפתי כאן בטור חוזרים שמותיהן של כמה מהגבעות והחוות, לעיתים בהפרשים של שבועות אחדים בלבד. המסר שנקלט אצל האויב ברור: דמם של הרועים הפקר, ומחירו יסתכם לכל היותר בסיבוב היכרות קצר בתחנת המשטרה.
השבוע שוחחתי עם יהודי יקר שקיבל עליו להתחיל לבצע מעקב מדוקדק אחר אירועי הטרור נגד הרועים. "עכשיו אף אחד לא ממש מתעניין בזה", הוא אמר לי במרירות, "אבל אם חלילה יקרה פתאום שוב אירוע רציני וכואב כמו הרצח של בנימין אחימאיר, כולם פתאום יבקשו נתונים וירצו לפרסם, אז אני כבר משתדל להכין הכול מראש לכל צרה שלא תבוא".
חתמנו את השיחה בתפילה ובתקווה שהנתונים הללו, שזוהרים כעת באותיות אדומות בוהקות על הקיר, יסתיימו בשלום ובמיגור מהיר של התופעה. רועי הצאן הם חוד החנית של ההתיישבות כיום, פשוטו כמשמעו. הם מוכנים לשלם כל מחיר שיידרשו ומודעים היטב לסכנות, אך מבינים את כובד השליחות שעמסו על שכמם, ולכן מסרבים לסגת לאחור. הגנה עליהם היא לא רק חובה בסיסית של המדינה לאזרחיה אלא מינימום של אחריות כלפי חיילים בלי מדים ששומרים על הגבולות שהמדינה הפקירה ומיישמים את החזון הציוני בארץ אבותינו.
לפני שיהיה מאוחר מדי
רשימת אירועים שבהם שוחררו לביתם פורעים שתקפו רועי צאן ונעצרו
- 1 בינואר 2025. שני פורעים ערבים מהכפר בורקא נעצרו בביתם יממה אחרי שתקפו בסלעים מטווח אפס רועה צאן מרמת מגרון בבנימין. הרועה נפצע ונזקק לשש סיכות בראשו. פורע נוסף נמלט מכוחות צה"ל, אולם חרף הודאתם המפורשת במעשה שוחררו שני חבריו כעבור ימים אחדים, והתיק נסגר בעילת עבריין לא נודע .
- 15 בינואר 2025. תוקף סדרתי מהכפר דיר דבוואן שבבנימין, שתועד בשורת אירועים בעבר, נעצר כעבור שנה אחרי שתקף רועה צאן פעם נוספת ופצע אותו בגבו. במשטרה ערכו עימות, והרועה הפצוע זיהה אותו בבירור כמי שהוביל את התקיפה, אולם למרות זאת התוקף שוחרר לביתו כעבור שבוע.
- 18 במרץ 2025. פורעים ערבים תקפו בערב חג הפורים רועה צאן בשטחי המרעה של גבעת מקנה אברהם בגוש עציון. הרועה נפצע קשות בראשו. שני פורעים מהשישה שהשתתפו בתקיפה נעצרו כעבור יממה, אך כעבור שלושה ימים שוחררו לביתם שבכפר קיסאן בגוש עציון.
- 24 במאי 2025. כשלושים פורעים ערבים מהמאחז הערבי דיר עלא תקפו באבנים רועה צאן מגבעת מקנה אברהם בגוש עציון. הרועה נפצע מאבן שהוטחה בראשו ופונה לבית החולים. יממה לאחר מכן נעצרו שני חשודים מרכזיים בתקיפה, אולם הם שוחררו כעבור ימים אחדים.
- 15 בנובמבר 2025. חשוד ערבי מהכפר אל-מועייר שבבנימין נעצר לאחר מרדף שהחל בעקבות זיהויו בשטחי המרעה של חוות מצודת דוד כשהוא מפזר רעל קטלני שגרם למותם של עיזים מהעדר. הוא שוחרר לביתו כעבור ימים אחדים.
- 30 בנובמבר 2025. ארבעה מחבלים ערבים מהכפר אל-מועייר נעצרו באירוע נוסף בחשד שפיזרו רעל בשטחי המרעה של חוות מצודת דוד, שגרם למותן של עיזים מהעדר. יומיים לאחר מכן הם שוחררו לביתם.
- 3 בינואר 2026. פורעים ערבים מהכפר קיסאן תקפו רועה צאן מחוות תומר בגוש עציון, יידו לעברו אבנים והצליחו לשדוד את מכשיר הקשר שנשא. חמישה פורעים נעצרו, אולם הם שוחררו כעבור ימים אחדים.
- 6 בינואר 2026. עשרות פורעים ערבים מהכפר רשיידה תקפו באלות ובאבנים רועי צאן מגבעת מקנה אברהם. שניים מהרועים נפצעו. שלושה פורעים נעצרו בידי כוחות הביטחון, אולם שוחררו כעבור יממה.
- 24 בינואר 2026. פורע ערבי הטיח אבן בראשו של רועה צאן מכפר טרפון לעיני המצלמות. הרועה פונה לבית החולים מדמם מראשו. התוקף נעצר לאחר מרדף של כוחות צה"ל, אולם שוחרר לביתו כעבור ארבעה ימים בלבד.
- 1 בפברואר 2026. חמישה פורעים ערבים ארבו לרועה צאן מחוות מעלה יונתן בהר חברון, תקפו אותו במוט ברזל ויידו אבנים. הרועה נפצע בגבו. שלושה מהפורעים נעצרו, אולם שוחררו לביתם כעבור חמישה ימים.
אז קדימה בואו נעשה שיימינג לשופטים.
שופט שמשחרר רוצח עם כלום עונש אמור להיות מוקע ברשתות באותו רגע.
ככל שיצטרפו משפיענים (זמרי למשל ישמח) ככה יהיה יוצר אפקט.