ממשלת צרפת הודיעה אמש (שלישי) כי הצבא יצטרף למשטרה ברחובות המדינה, לקראת גל הפגנות נוסף הצפוי בשבת הקרובה. ההחלטה התקבלה לאחר מהומות אלימות שפרצו בשבת האחרונה בפריז, במרסיי, בליון ובערים נוספות, וכללו ביזה נרחבת, הצתות ופגיעה בעסקים ובמבני ציבור.
ראש ממשלת צרפת, סבסטיאן לקורנו, הבהיר כי הממשלה נערכת למבצע אבטחה רחב במיוחד. "ההיערכות בשבת הקרובה תהיה מסיבית", אמר. לדבריו, העדיפות המיידית של הממשלה היא להחזיר את הסדר לרחובות. שר הפנים לורן נונייז אישר כי הצבא יפעל לצד המשטרה, בעוד הממשלה התחייבה לשנות את שיטות הפעולה של כוחות הביטחון בעקבות הביקורת על הפקרת מרכזי הערים במהלך המהומות.
צרפת ממשיכה לבעור: מתפרעים הציתו בניין עירייה שקרס בלהבות | צפו
לקורנו הציג את המצב כבחירה "בין אלימות לרפובליקה", והאשים קבוצות שמאל קיצוני באחריות להתפרעויות. מנגד, אותן קבוצות מאשימות את הממשלה בהתעלמות מהכעס הציבורי על יוקר המחיה ועל ההידרדרות בשירותים הציבוריים. עוצמת המהומות וחוסר היכולת של המשטרה להשתלט עליהן הגבירו את המתיחות הפוליטית בצרפת, לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה, כאשר מועמדי הימין הקיצוני והשמאל הרדיקלי זוכים לתמיכה משמעותית בסקרים.
בכמה מהאזורים שנפגעו הוטל עוצר מקומי, ובחלק מהמקומות ההגבלות כוונו במיוחד לילדים ולבני נוער מתחת לגיל 18. לפי הממשלה, העוצר סייע בהחזרת השליטה לרחובות, ולאחר לילה שקט יחסית הודיעה המשטרה על הארכת ההגבלות גם לליל שלישי. במקביל, ראש הממשלה הודה כי התנהלות הרשויות במהלך סוף השבוע הייתה לקויה. לדבריו, היו כשלים מודיעיניים, כוחות המשטרה נפרסו בצורה נייחת מדי, והרשויות טעו כשלא ביטלו חופשות מתוכננות של שוטרים. שר הפנים נונייז התנצל על המחדלים ואמר: "אני מצטער עמוקות על מה שקרה. אני מקבל את חלקי באחריות".
עשרות מיליוני שקלים הפסד לרשת בצרפת
הפרלמנט הצרפתי מקים ועדת חקירה לבדיקת הסיבות למהומות, והרשויות הקצו 200 חוקרים לזיהוי המעורבים באלימות ברחובות. ביום שלישי נעצר חשוד בהצתת בית העירייה ההיסטורי בעיר לימוז' שבמרכז צרפת, מבנה שנהרס בשרפה במהלך ההתפרעויות. לפי הרשויות, החשוד הופיע ברשימת מעקב ביטחונית והשתייך לארגון שמאל קיצוני. המהומות משפיעות על הכלכלה הצרפתית. תשואת איגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים הגיעה לרמה הגבוהה ביותר זה 24 שנים, על רקע חששות המשקיעים מהמשך חוסר היציבות.
רשת המרכולים קרפור דיווחה על הפסדים של עשרות מיליוני אירו כתוצאה מגניבות ומנזקים לסניפיה, והזהירה כי היא מתמודדת עם מצב חסר תקדים מבחינתה. גם השימוש ברשתות החברתיות ובאפליקציות תקשורת במהלך המהומות מעורר דאגה. חבר הפרלמנט סילבן מאייר, ממפלגת רנסאנס, אמר לרויטרס כי חלק מהאפליקציות הפכו ל"מערכת מכשירי קשר עבור פורעים ובוזזים", באמצעותה יכלו לתאם את פעילותם.
למרות צעדי הממשלה, המחאה אינה צפויה להסתיים בקרוב. ארגון הסטודנטים המרכזי בצרפת, UNEF, קרא להפגנות נוספות בשבת והודיע כי ימשיך להפעיל לחץ על ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון, בטענה שמערכת החינוך סובלת מהידרדרות וממחסור בתקציבים. "אנחנו ממשיכים", הודיע הארגון ברשתות החברתיות. במקביל, קבוצות המזדהות עם תנועת "האפודים הצהובים" קראו לפעולות מחאה נגד העלייה במחירי הדלק.
גם באיטליה חוששים: "אירועים שונים מכל מה שראינו"
המחאה אינה מוגבלת לצרפת. בערים בצפון איטליה, ובהן מילאנו, פרצו בסוף השבוע מהומות, אם כי בהיקף קטן יותר מזה שנרשם בצרפת. האירועים עוררו דאגה בממשלתה של ג'ורג'ה מלוני, שצפויה הייתה לדון ביום שלישי בצעדי ביטחון חדשים. שר ההגנה האיטלקי, גווידו קרוזטו, תיאר את ההתפרעויות כסוג של "מלחמה היברידית", המתנהלת באמצעות רשתות חברתיות כמו טיקטוק, יוטיוב ופלטפורמות מקוונות נוספות. "האירועים במילאנו ובמקומות אחרים באיטליה שונים באופן יסודי מאלה שראינו בתקופות אחרות", כתב ברשת X. "המערב עדיין לא הבין זאת ולא נקט שום פעולה משמעותית בתגובה".
במרכז מילאנו נפתחו מחדש ביום שלישי חנויות של מותג הספורט On ושל ליווייס, שנפגעו במהומות, אך חלונותיהן נותרו מכוסים בלוחות הגנה. חנויות יוקרה באזור החזירו לחלונות הראווה מוצרים שהוסרו זמנית מחשש לביזה. באלבניה נערכו המפגינים לצאת לרחובות הבירה טירנה ביום השביעי ברציפות במחאה נגד ממשלתו של אדי ראמה.
ברקע האירועים מתעורר מחדש גם הזיכרון של תנועת האפודים הצהובים בצרפת, שהחלה ב-2018 במחאה על הכוונה להעלות את המס על הדלק בתקופת כהונתו הראשונה של מקרון. המחאה נמשכה חודשים וכללה חסימות כבישים, עד שהממשלה נאלצה להעניק ויתורים כלכליים יקרים. הפעם צרפת מתמודדת עם המהומות כשהיא כבר סובלת מקשיים תקציביים משמעותיים, שמצמצמים את יכולתה להציע פתרונות כלכליים דומים.
