אזרחי רוסיה מושכים סכומי כסף גדולים מחשבונות הבנק שלהם, על רקע החשש שהקרמלין ינקוט צעדים נגד פיקדונות כדי לממן את המלחמה. לפי נתוני הבנק המרכזי של רוסיה, בשבועיים הראשונים של אוגוסט בלבד נמשכו מהבנקים קרוב ל-3.4 מיליארד דולר, לאחר 7.3 מיליארד דולר ביולי ויותר מ-4.5 מיליארד דולר ביוני.

גורם בכיר לשעבר במערכת הפיננסית הרוסית אמר ל"וושינגטון פוסט": "כטב"מים מתעופפים. דברים בוערים. העצבנות גוברת". לדבריו, "ההיגיון הבריא אומר לאנשים שכדאי שיהיה להם מזומן מתחת לכרית ולא בבנקים, שם יש סכנה שלעולם לא יוחזר". הוא הוסיף: "עבור בנקים מסוימים זו באמת בעיה. הם לא ציפו לזה והשקיעו את כל הכסף המזומן במקומות אחרים, ועדיין, אנשים מושכים חצי טריליון רובל בחודש".

החשש: הממשלה תטיל מגבלות על משיכת כסף

אלכסנדרה פרוקופנקו, לשעבר יועצת לבנק המרכזי של רוסיה, אמרה כי הנתונים משקפים פחד גובר בציבור. "זה אומר שאנשים איבדו אמון במערכת הבנקאות הרוסית או במערכת הפיננסית", אמרה. "זה הכל כתוצאה מהפחד שהממשלה תעשה משהו עם המערכת הבנקאית ועלולה להלאים את הפיקדונות".

פרוקופנקו עצמה אינה סבורה שהלאמת הפיקדונות היא תרחיש סביר, אך מעריכה כי הרשויות עשויות להטיל מגבלות על משיכות. החשש נשען גם על צעדים שננקטו בשנת 2022, אז הטילה הממשלה מגבלות הון והעלתה את הריבית בחדות לאחר שכ-23 מיליארד דולר נמשכו מהבנקים בשבועיים הראשונים של המלחמה.

גם חברות גדולות מנסות להוציא כספים אל מחוץ למערכת הרוסית. לפי נתוני הבנק המרכזי, 9.4 מיליארד דולר יצאו מרוסיה ברבעון השני של השנה. סקבורטסוב אמר בריאיון לרדיו RBK כי "מדי חודש יש זליגה גדולה".

הגירעון מזנק – והלחץ על הקרמלין גדל

הלחץ מורגש גם בתקציב המדינה. שר האוצר הרוסי נאלץ לבטל בחודש שעבר הנפקת אג"ח מתוכננת, בזמן שהממשלה דווקא זקוקה יותר למימון באמצעות אג"ח כדי לצמצם את הגירעון.

הגירעון הרוסי בחודשים ינואר עד יולי כבר הגיע ל-6.46 טריליון רובל – כ-76 מיליארד דולר – לעומת תחזית שנתית של 3.8 טריליון רובל בלבד. ברקע הנתונים האלה מתחזק גם החשש כי הקרמלין יפנה לנכסים ולהכנסות של עסקים גדולים כדי לממן את המלחמה.

בשנה שעברה הוחרמו נכסים של מיליארדרים רוסים בהיקף של 51.5 מיליארד דולר. מקורב למיליארדר רוסי אמר ל"וושינגטון פוסט": "אם הממשלה תצטרך מזומנים, פוטין פשוט יחרים נכסים. לא אכפת לו. ולשם לדעתי זה הולך".