בין אם אתם רבנים או דרשנים שמוסרים שיעורים, מורים בכיתה, מדריכים בתנועת נוער או פשוט אנשים שיש להם רעיון טוב לחלוק בשולחן שבת – היכולת להעביר מסר היא לא מותרות, היא כלי עבודה. בסדרת הטורים הזו נלמד איך לקחת את האור שבפנים ולהוציא אותו החוצה, בצורה שתגרום לקהל שלכם להקשיב לכל מילה שיוצאת לכם מהפה.
"דקת הזהב": הטעויות בפתיחה שיכולות להרוס לכם את השיעור
שווה לי להקשיב לו? זו השאלה שמרחפת בראשו של הקהל בשניות הראשונות שאתה מתחיל לדבר. האמת היא? שהקהל בוחן אותך עוד לפני שאתה פותח את הפה בכלל:
מה אתה משדר בהליכה שלך? בכניסה שלך כשאתה עולה לבמה?
הקהל סורק אותך ובשניות מבין את שפת הגוף שלך – מה רמת הביטחון שלך? מה מצב האנרגיה שלך? אם אתה "יודע מה אתה עושה" או שבאת לא מוכן?
"אין שני לרושם ראשוני" – כך הכינו אותנו לקראת הצו הראשון. הדבר הזה נכון שבעתיים בפתיחת שיעורים והרצאות. השניות הראשונות הן הקריטיות ביותר.
אז מה הכי חשוב לעשות לפני שפותחים את הפה?
לפני הכל – כניסה בטוחה ויציבה, עם גב זקוף וידיים משוחררות בהליכה יחסית מהירה (לא ריצה ולא הליכה הססנית), בלשון חז"ל: "כאיש ההולך לעסוק במלאכתו". זה צריך להיות מדויק.
ההכנה הכי חשובה לפני ההרצאה שלך היא – לשנן היטב את משפט הפתיחה.
לפי מחקרים, תחילת ההרצאה זהו הזמן בו הקשב של הקהל הוא הגבוה ביותר – וזו ההזדמנות המושלמת להאריך אותו בפתיחה חזקה שתגרום להם להמשיך לרצות לשמוע עוד.
פעם קראו לזה "דקת הזהב," היום מדברים על 8 שניות(!!) זה מה שיש לך – לתפוס את הקשב, או לאבד אותו.
אז מהן הטעויות שאסור לך לעשות בפתיחה?
- לפתוח בהתנצלות
"סליחה על האיחור, היו פקקים.." – לא מעניין.
"לא הספקתי להתכונן…" – כדאי להימנע מדיבור פנימי ושיתוף כזה.
כשאתה מתנצל יותר מדי – אתה מוריד את עצמך בעיני הקהל. וגם מבאס אותם. לא מוכן? הם ירגישו גם בלי שתגיד. הם באו לקבל תוכן, לא לשמוע תירוצים..
- לזלזל בקהל
"טוב, האמת שהיו לי דברים טובים לעשות, אבל ביקשו ממני אז באתי…"
או: "אני לא יודע עד כמה תבינו את זה כי אתם עוד קטנים.." זה נשמע מתנשא ויוצר אנטי מיידי.
רוצה שיקשיבו לך ויקבלו ממך? תפתח בגובה העיניים, תכבד את הקהל ותן להם תחושה שהם הכי חשובים בעולם, לפחות בשעה הקרובה.
- לשאול שאלה קשה מדי
"מי כאן זוכר את פסיקת הרא"ש בקידושין על טבעת שאולה?" – הם לא. ועכשיו הם גם מרגישים טיפשים. זה יותר מרחיק מהתנשאות, אתה משדר לקהל שאין קשר ביניכם באמת – ואתה רוצה להשיג את ההיפך! "אני איתכם באותו לבל (לפחות בפתיחה), מבין את העולם שלכם".
זה טוב לפתוח בשאלה, ועל כך נרחיב בטור הבא איך עושים את זה מדויק.
- בלי הקדמות מיותרות
תתחילו "דוך," דברו תכל'ס. אם אתה מתכנן לדבר על נושא ספציפי – אל תעשה סקירה של שאר העניינים או הקדמה שלא קשורה למה שאתה הולך לדבר.
תיכנס ישר ללב העניין. אחרת, אתה מבזבז זמן מזוקק של קשב על דברים מיותרים.
הפתיחה שלך קובעת (כמעט) הכל.
אל תבזבז את השניות הכי יקרות שלך על התנצלות, הקדמות מיותרות או התנשאות.
אז איך כן פותחים פגז באופן שיתפוס קשב ויגרה את הקהל? בטיפ הבא.
איתמר רזיאל, מרצה לנוער, ומנחה סדנאות לשיפור מיומנויות ההשפעה והדיבור מול קהל ומצלמה
