מראה לא רגיל בחוף הדרומי: אביתר בן אבי, פקח היחידה הימית של רשות הטבע והגנים, הוזעק הבוקר (שלישי) אל חוף זיקים בעקבות דיווח על לווייתן שנפלט לחוף. היונק הימי, ממין ראשתן, נמצא בשטח שמורת הטבע הימית "ים שקמה" כשהוא ללא רוח חיים.
"קיבלתי דיווח הבוקר על לווייתן שנפלט לחוף זיקים", מספר בן אבי. "ראיתי סנפיר ענק ונראה כי הוא אינו זז". למקום הוזעקו ד"ר דני מוריק ויאלי מבורך מאוניברסיטת חיפה, יחד עם מתן בנדיקט מעמותת דלפיס, כדי לבצע נתיחה בגופה ולברר מה היו נסיבות המוות.
צילום: רט"ג
אוכלוסייה בסכנת הכחדה
לפי ד"ר מיה אלסר מעמותת דלפיס, מדובר באירוע נדיר יחסית. מתחילת המחקר בישראל תועדו בחופי הארץ שמונה גופות של לווייתנים מהסוג הזה בלבד. "מאז שנת 2020 היו יותר תצפיות של ראשתנים חיים בים, וזה עומד בהלימה לעלייה בכמות המתים שהגיעו לחוף", היא מציינת.
מצבם של הראשתנים בים התיכון מוגדר כקריטי. בשנת 2021 הם הוגדרו ככאלה שנמצאים בסכנת הכחדה, כשהאוכלוסייה כולה מונה בין 250 ל-2,500 פרטים בלבד ונמצאת במגמת ירידה. מדובר בקבוצה מבודדת גנטית מהלווייתנים שבאוקיינוס האטלנטי, ויש להם אפילו "ניב" מיוחד – רצף נקישות שמאפיין רק אותם.
צילום: רט"ג
הסכנות שבים העמוק
המומחים מצביעים על כמה סיבות אפשריות למותם של הלווייתנים. ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, מסביר כי הסכנות העיקריות הן רשתות סחיפה בים העמוק, שנועדו ללכוד דגי חרב וטונה אך לוכדות גם לווייתנים כשלל לוואי.
מלבד הרשתות, הלווייתנים מתמודדים עם סקרים סייסמיים לחיפושי גז ונפט שעלולים לפגוע להם בשמיעה או להרחיק אותם ממקורות מזון. "גם פסולת פלסטית פוגעת בצוללי עומק כמו הראשתן", מוסיף שיינין. בצוות המחקר מקווים שהנתיחה תיתן תשובות ברורות יותר על סיבת מותו של הלווייתן בזיקים.
