אנבידיה ממשיכה להרחיב את מעמדה בשוק הבינה המלאכותית האירופי, במקביל למאמץ של ממשלות ביבשת לחזק את העצמאות הטכנולוגית שלהן בתחום.
החברה האמריקאית הכריזה בתחילת השבוע על חבילת השקעות והתחייבויות בהיקף של קרוב ל-10 מיליארד דולר לתמיכה בחברות, אוניברסיטאות ומוסדות מחקר באירופה. ממשלת גרמניה ואנבידיה חתמו אתמול (שני) בברלין על הצהרת כוונות משותפת לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית לשימוש בתעשייה, ברובוטיקה ובמערכות אוטונומיות – הרחבה של שיתוף פעולה קיים סביב פלטפורמת ה'תעשייה 4.0' הגרמנית.
כחלק מהחבילה הודיעה אנבידיה על השקעות מתוכננות בארבעה סטארטאפים גרמניים: Agile Robots, המפתחת רובוטים מונעי בינה מלאכותית לייצור, ללוגיסטיקה ולבריאות; Avelios Medical, המפתחת תוכנת ניהול לבתי חולים; Mirelo, המפתחת מודלים ליצירת פס קול לווידאו; ו-Reflex Aerospace, המתכננת ובונה לוויינים. החברה לא פרסמה את היקף ההשקעה בכל אחת מהן.
גרמניה קוראת לתעשייה לפתוח את הדלת לבינה מלאכותית
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שנפגש עם הואנג אתמול, אמר שהמדינה שואפת להוביל בשילוב בינה מלאכותית בתחומי הייצור, המכונות והרכב. הוא תיאר את הטכנולוגיה כהזדמנות משמעותית לכלכלה הגרמנית, וקרא לחברות קטנות ובינוניות במדינה לנצל את המידע שכבר מצוי בידיהן: 'תפתחו את הדלתות לבינה מלאכותית כדי לנצל את הנתונים שלכם – זה יתרון אמיתי עבור גרמניה'.
הואנג, מצדו, שיבח את המומחיות הגרמנית בייצור, מתמטיקה ומדעים, והבהיר כי הבינה המלאכותית נועדה לחזק את היכולות התעשייתיות של המדינה ולא להחליף אותן: 'בינה מלאכותית יכולה רק להגביר את היכולת שלכם, היא לא תחליף אותה', אמר, בתארו את הטכנולוגיה ככלי עבודה חדש לעסקים.
בד בבד, חברת סימנס הציגה באותו יום פתרונות בינה מלאכותית חדשים שפותחו יחד עם אנבידיה, שהוצגו במפעלה בעיר ארלנגן שבגרמניה. לפי החברה, הטכנולוגיות עשויות לקצר בעד 85% את עבודת ההנדסה הכרוכה בהכנת קווי ייצור, ותכנון ייצור מבוסס בינה מלאכותית עשוי להוזיל עלויות בעד 20%.
השקעות גם בצרפת ובבריטניה
מהלך ההשקעות באירופה אינו מוגבל לגרמניה. בשבוע שעבר ביקר הואנג בצרפת, שם הודיעו חברת טכנולוגיות הבריאות Doctolib וחברת הרובוטיקה Genesis AI על השקעה מצד אנבידיה, והוא נפגש עם נשיא צרפת עמנואל מקרון לדיון בפיתוח בינה מלאכותית במדינה. בבריטניה התחייבה אנבידיה לספק משאבי מחשוב בשווי 250 מיליון דולר במשך חמש שנים, לטובת מחקר בתחום בטיחות הבינה המלאכותית.
ההשקעות עשויות גם להגדיל את הביקוש למוצרי אנבידיה עצמה, שכן הרחבת השימוש ביישומי בינה מלאכותית דורשת תשתיות מחשוב נוספות. במקביל, מדינות באירופה מקדמות מה שמכונה 'בינה מלאכותית ריבונית' – פיתוח והפעלה של מערכות תוך שמירה על שליטה מקומית בנתונים ובתשתיות. שיתוף הפעולה עם אנבידיה מרחיב את היכולות האלה, אך גם משמר את התלות של היבשת בטכנולוגיה אמריקאית.
נאום מרכזי של הואנג וכנס GTC בברלין
מחר (רביעי) יישא הואנג את הנאום המרכזי בכנס GTC שעורכת אנבידיה בברלין. לפי תוכנית הכנס, במוקד יעמדו הקמת תשתיות מחשוב מקומיות, שילוב בינה מלאכותית במפעלים וברובוטים, ואבטחה של סוכני בינה מלאכותית המבצעים משימות באופן עצמאי.
סוכני בינה מלאכותית עשויים להגדיל את הביקוש למחשוב, משום שלביצוע משימה אחת הם יכולים להידרש לחפש מידע, לכתוב קוד ולהפעיל מודל פעמים רבות. כך, גם אם כל פעולה בודדת נעשית זולה יותר, העלות הכוללת של השלמת המשימה עשויה לעלות – ולכן ארגונים יצטרכו להוכיח שהשימוש בסוכנים חוסך זמן או משפר תוצאות ביחס לעלותו.
נושא נוסף שיידון בכנס הוא שילוב בינה מלאכותית ברובוטים, בכלי רכב ובמפעלים – תחומים הרלוונטיים במיוחד לתעשייה הגרמנית. תוכנית הכנס כוללת גם רובוטים דמויי אדם ומערכות אוטונומיות, שהרחבת השימוש בהן תלויה בעמידה בדרישות אמינות ובטיחות.
אבטחת סוכנים ונוכחות ישראלית בכנס
רק בחודש שעבר הכריזה אנבידיה על Open Agent Safety Platform, פלטפורמה לאבטחת סוכני בינה מלאכותית החל משלב הבדיקות ועד להפעלתם בארגון. הפלטפורמה כוללת את OpenShell, תוכנה שאוכפת הרשאות וכללי אבטחה, ואת Sentry, מערכת ניטור נפרדת שתפקידה לזהות חריגות ולאפשר עצירה של הסוכן במידת הצורך. הכניסה של אנבידיה לתחום עשויה להרחיב את התחרות גם מול חברות סייבר ישראליות הפועלות בו, אם כי היקף ההשפעה בפועל יהיה תלוי ביכולות שתציע הפלטפורמה ובמידת החפיפה למוצרים הקיימים.
בין המציגות בכנס GTC בברלין בולטת גם נוכחות ישראלית: חברת דקארט, המפתחת מודלי עולם שמדמים סביבות חזותיות ומגיבים לשינויים בזמן אמת, וכן VAST Data ו-WEKA, המפתחות תשתיות נתונים למערכות בינה מלאכותית.
