אופן הגיוס וחלוקת העבודה בחברות הבינה המלאכותית המובילות משתנים במהירות, ודוח פנימי שפרסמה חברת אנתרופיק בסוף השבוע מספק הצצה נדירה למה שקורה כשחברה בונה את כל תהליכי העבודה שלה סביב כלי בינה מלאכותית.
לפי הדוח, שיעור העובדים הזוטרים במחלקות הטכניות של החברה ירד מ-21% ל-14% מתחילת 2025. הירידה בולטת עוד יותר בקרב עובדים חדשים: שיעור הזוטרים מכלל הגיוס הטכני צנח מ-27% ל-9%, כאשר המשרות הזוטריות הפנויות הצטמצמו בחדות במיוחד החל מדצמבר 2025.
אנתרופיק מייחסת את המגמה ליכולות ההולכות וגדלות של סוכני הבינה המלאכותית שלה. עד אוגוסט 2026, הסוכנים הללו כבר רשמו פי שישה יותר שעות עבודה מאשר העובדים האנושיים בחברה. משימות כמו כתיבת קוד ואיתור באגים מועברות יותר ויותר לקלוד, ודווקא בתפקידים שבהם קלוד מבצע את העבודה המורכבת ביותר נרשמה הירידה החדה ביותר בגיוס זוטרים.
קפיצה בפריון – ופחות עובדים טכניים
לפי הדוח, הפריון עלה בכל המחלקות בחברה: מהנדסים העלו לרשת פי 5.1 יותר עדכוני קוד, מדעני נתונים הריצו פי 3.1 יותר שאילתות, והצוות המשפטי טיפל בפי 3.1 יותר חוזים. צוות המכירות סגר פי 1.7 יותר עסקאות, מגייסי כוח האדם גייסו פי 1.4 יותר עובדים, והנהלת החשבונות טיפלה בפי 1.4 יותר חשבוניות.
במקביל, חלקן של המחלקות הטכניות מכלל כוח האדם בחברה ירד מ-61% ל-56%. אנתרופיק מסבירה זאת בהתרחבות טבעית של פונקציות עסקיות ככל שהחברה גדלה, וגם בכך שכלי קידוד מאפשרים כיום לעובדים לא-טכניים לבנות תוכנה בעצמם.
עם זאת, הדוח עצמו מודה שאנתרופיק היא מקרה חריג – חברת תוכנה שאימצה בינה מלאכותית בעוצמה יוצאת דופן, וכי צמיחה עסקית מהירה ואימוץ מרצון של כלי בינה מלאכותית עשויים לעוות את הנתונים. ברחבי המשק הכללי טרם נרשמו עליות פריון מדידות בעקבות בינה מלאכותית.
יותר פגישות, לא פחות עבודה אנושית
למרות גידול הפריון, זמן הפגישות לעובד עלה ב-20% לעומת שנה קודם, ו-16% בקרב עובדים טכניים. בחברה מסבירים זאת בחשיבות של אמון ואחריותיות אנושית, כאשר עובדים תיארו שוב ושוב תיאום פנים אל פנים כ"בלתי ניתן לוויתור".
סקר שערכה החברה באפריל 2026 מצא כי 27% מהעובדים חשים שהם פרודוקטיביים יותר בזכות קלוד, אך 20% אמרו שתפקידם השתנה מ"ביצוע עבודה בפועל" ל"ניהול של קלודים" מרובים. מהנדס אחד המשיל זאת לשמרטפות: כל אחד מהסוכנים מגיע אליו עם דרישות קשב משלו, בדיוק כמו ילדים. הדוח מציין כי תשומת לב ושיפוט אנושיים הופכים ל"צוואר בקבוק" בפני עצמם, שכן קלוד מייצר כמות טקסט עצומה שדורשת קריאה וארגון.
אזהרה: "טרגדיה של נחלת הידע המשותפת"
החוקר נולן לאבט, מאוניברסיטת כוחות המיוחדים של נאט"ו, התריע במאמר מחקר על מה שהוא מכנה "טרגדיה של נחלת הידע המשותפת": כשחברות בודדות מחליפות תפקידי כניסה בבינה מלאכותית, הן נהנות מיתרונות היעילות – אבל העלות מתפזרת על כל מי שיזדקק בעתיד לכוח אדם מנוסה. לדברי לאבט, אנתרופיק מתאימה בדיוק לתבנית הזו.
אנשי מקצוע מיומנים מתפתחים רק דרך שנות ניסיון בתפקידים הזוטריים שנעלמים כעת. לאבט מעריך שההשפעה המלאה לא תתגלה עד שנות 2030-2045, מכיוון שהמומחים הזמינים כיום הוכשרו לפני 5 עד 20 שנה. התחומים החשופים ביותר, לדבריו, הם הנדסת תוכנה, ניתוח פיננסי ומחקר משפטי.
עם זאת, התחזית של לאבט תקפה רק אם בני אדם ימשיכו לבצע את סוגי העבודה הללו גם בעתיד – וזו הנחה שכנראה גם אנתרופיק עצמה לא מאמצת. בעבר רמזה החברה כי מתכנתים ועובדי מוקדי שירות לקוחות יצטרכו בסופו של דבר לעבור לתפקידים כמו חשמלאים או אחיות.
עוד באותו נושא
