ושב "התיישבות והכרעה" בוועידת עולם קטן נפתח בצל נפילתם של שני לוחמי צה"ל בפיגוע ליד חברון, כשהדיון התמקד באיום הביטחוני המתפתח ביהודה ושומרון ובצעדים שלדעת המשתתפים נדרשים כדי למנוע את הפיגוע הבא.
ח"כ צבי סוכות הזהיר מהשלכות הבחירות הקרובות על ההתיישבות והביטחון. "אנשים לא מבינים מה יקרה ביום שלישי הקרוב", אמר. לדבריו, האפשרות מבחינתו ברורה: "זה או שאנחנו חוזרים לימים שבהם יאיר גולן יהיה שר ביטחון ואנחנו מגיעים למציאות שבה אנחנו צריכים לרדוף אחרי עצמנו בשביל שבכלל לא יפנו לנו את כל הגבעות והיישובים, או שאנחנו נמשיך במדיניות ביטחונית – רק הרבה הרבה יותר".
סוכות הוסיף כי מבחינתו החשש המרכזי הוא הקמת מדינה ערבית בלב הארץ: "החשש הוא מדינה פלסטינית בלב ישראל, מבאר שבע ועד עפולה. זה החלום וזה החזון וזה כל מה שהעולם רוצה".
"מתרקמת השבעה – או 7,000 – באוקטובר הבא"
אל"מ במיל' ארז וינר התייחס לפיגוע ואמר כי מבחינתו הוא אינו מפתיע. "צריך לומר, אולי בהרבה השגחה עליונה ובזכות צה"ל והשב"כ אלפי פיגועים אחרים נמנעו בשנה האחרונה".
וינר הזהיר מפני האיום המתפתח ביהודה ושומרון: "ברור לנו שבביו"ש מתרקמת השבעה – או 7,000 – באוקטובר הבא". לדבריו, לא מדובר רק ביהודה ושומרון אלא גם בכמויות הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית: "אנחנו עם חבית חומר נפץ מתקתקת שנמצאת בלב המדינה, בבית".
בהמשך חידד כי הקרבה הגיאוגרפית היא חלק מרכזי באיום: "זה האויב המשמעותי מהסיבה העיקרית שהוא נמצא בתוכנו, הוא נמצא במרחק נגיעה מכל הערים שלנו – מכפר סבא. בשביל להגיע מטולכרם ומקלקיליה למרכז הארץ לא צריך הרבה".
גרונר: "להפסיק את ה'זמני' הזה"
עורך "הקול היהודי" אלחנן גרונר פתח בהתייחסות לשני הלוחמים שנפלו: "קודם כול צריך לזכור את הפנים של החיילים שעוד מעט מתחילה ההלוויה שלהם, ואנחנו צריכים לזכור את הפנים שלהם טוב-טוב כדי למנוע את הדברים הבאים".
גרונר קרא לשינוי בתפיסה שלפיה צעדים ננקטים רק לאחר פיגועים. בהתייחסו לפינוי תושבים משכונת המחבלים באזור חברון אמר: "אנחנו צריכים קודם כול להפסיק את ה'זמני' הזה, להבין שזה צריך להיות לא אחרי פיגוע אלא לפני הפיגועים והנרצחים".
משפיען הרשת יעקב אליצור התייחס להתקדמות בהתיישבות ובביטחון בשנים האחרונות, וטען כי שינוי הכיוון הפוליטי עלול להחזיר את המהלכים הללו לאחור. לדבריו, "הממשלה הנוכחית לקחה קדימה 2,000 צעדים בהתיישבות, בביטחון האישי", והזהיר מפני הצבעה שלדעתו עלולה "לקחת אחורה את כל הפרויקט שהתקדם פה".
"הרשות היא נטל ולא נכס"
וינר מתח ביקורת חריפה על התפיסה הביטחונית כלפי הרשות הפלסטינית. "אני טוען כבר הרבה שנים שהרשות הפלסטינית היא נטל ולא נכס", אמר.
לדבריו, גם בתוך מערכת הביטחון חל שינוי באופן שבו מתייחסים לרשות: "פעם ראשונה שמדברים על הרשות באמת כגוף שצריך להתייחס אליו, להתמודד איתו".
וינר קרא לשנות את המודל הקיים ביהודה ושומרון ולהשאיר את האחריות הביטחונית בידי ישראל. "שליטה ביטחונית צריכה להיות של ישראל בלבד", אמר, והוסיף כי מבחינתו יש לפרק את המבנה הנוכחי של הרשות ולבחון חלופות אזרחיות אחרות.
סוכות: "החטא הקדמון הוא הסכמי אוסלו"
בהמשך חזר סוכות לשורשי המצב הביטחוני והמדיני ביהודה ושומרון. "החטא הקדמון הוא הסכמי אוסלו", אמר, וטען כי החלטות פוליטיות שהתקבלו לפני עשרות שנים יצרו מציאות שקשה מאוד לתקן.
לדבריו, "אחרי שהכנסת אותם לשטח עם עשרות אלפי חמושים, עם לגיטימציה לאומית – עשרות שנים לוקח לתקן את זה". סוכות קשר את הדברים גם לבחירות הקרובות ולחשש שלו מאובדן קולות במחנה הימין.
הדיון התרחב גם לאיום מתוך גבולות ישראל – נשק בלתי חוקי, ארגוני פשיעה והברחות. לאורך המושב עלתה הטענה כי ההתמודדות אינה יכולה להישאר רק בידי צה"ל ושב"כ, וכי גם המשטרה ומערכת המשפט צריכות לקבל כלים משמעותיים יותר.
משילות, חינוך ומערכת המשפט
במהלך המושב עלו גם סוגיות של הסתה במערכת החינוך במזרח ירושלים והקושי של המדינה לפעול מול תכנים וגורמים שפועלים נגד ישראל מתוך מערכות ציבוריות.
המשתתפים עסקו גם באכיפה נגד נשק בלתי חוקי ובהברחות בגבולות, והדגישו את הצורך לחבר בין הפעילות הביטחונית לבין משילות אזרחית. המסר שחזר לאורך הדיון היה שאין די במבצעים נקודתיים אם התשתית שמאפשרת את האיום נשארת במקומה.
בסיום המושב התחברו הנושאים השונים לנקודה אחת: ההתיישבות, הביטחון והמשילות אינם שלושה מאבקים נפרדים. מבחינת משתתפי הפאנל, השאלה המרכזית היא האם ישראל תמשיך להגיב לאיומים לאחר שהם מתממשים – או תעבור למדיניות שנועדה לפעול מולם מראש.
