בעוד כשבוע, ב-27 באוקטובר, יילכו אזרחי ישראל לקלפיות כדי להכריע את דמותה של המדינה בשנים הבאות. עיון מעמיק בהצהרותיהם של ראשי מפלגות גוש השינוי, בציטוטיהם המפורשים ובמצעים הרשמיים שלהם, מציג תמונה ברורה ומפורטת לגבי הצעדים המתוכננים ביום שאחרי – החל משינויים במערכת הביטחון וההתיישבות, דרך מערכת המשפט ועד לזהותה היהודית של המדינה.
התיישבות וביטחון: פירוק המנהלת ושינוי המדיניות
בכל הנוגע ליהודה ושומרון, מציגים ראשי המפלגות קו תקיף המבקש לפרק מנגנונים קיימים. גדי איזנקוט התייחס למבנה הארגוני ביהודה ושומרון ואמר: "נפרק את משרדו של סמוטריץ' [בתוך משרד הביטחון], שמאפשר כיום את האנרכיה, ונחזיר את משמר הגבול לפעול תחת צה"ל". בנוסף, התייחס איזנקוט לצעדים אכיפתיים בתוך ההתיישבות והבהיר: "הצעד השני יהיה להשיב את הצווים המנהליים על מנת להוציא באופן חוקי מחבלים יהודים מיהודה ושומרון". איזנקוט הציג גם תוכנית להקפאת הבנייה ב-E1.
בגזרת מפלגת הדמוקרטים, הגישה כלפי המהלכים בשנים האחרונות נחרצת, כפי שהצהיר יאיר גולן על ביטול כל מהפכת ההתיישבות: "אנחנו נעשה UN-DO להכול". מנגד, גם נפתלי בנט מציג עמדה עויינת: "מבחינתי, בנייה חוקית בשטחי C, באדמות מדינה שהן לא אדמות פרטיות של פלסטינים זה מבורך. בנייה שהיא לא חוקית, או לא בשטחי C, או על אדמות פרטיות – היא לא לגיטימית".
בנוגע לפתרון לרצועת עזה, הציג איזנקוט תפיסה מסוכנת מאוד הכוללת מעורבות כוחות חיצוניים: "לשיקום הממשל האזרחי, הבאת כוח ייצוב רב לאומי עם אותם 20,000 גברים חמושים שאומנו במצרים, והתחלת השיקום". במקביל, מועלית הצעה מצד אביגדור ליברמן להכנסת כוחות ירדנים כחלופה לרשות הפלסטינית.
דברים דומים שאמר איזנקוט בפודקאסט של נדב פרי
מערכת המשפט והתקשורת: שינוי הרכב הוועדה וסגירת ערוץ
בתחום המשפטי והציבורי, מתוכנן ביטול של השינויים במערכת המשפט. יאיר גולן פירט את תוכניתו במצע המפלגה והבהיר: "נמפה ונבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, נשמור על עצמאות מערכת המשפט ונסדיר את הביקורת השיפוטית והיחסים בין הרשויות. נבטל את החוק לשינוי הועדה לבחירת שופטים שיוצר פוליטיזציה של הליך המינוי". אל הקריאה לביטול השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים שותף גם גדי איזנקוט.
מעבר למערכת המשפט, מתוכננים צעדים גם בגזרת התקשורת והרשתות החברתיות. בנוגע לשידורי ערוץ 14 אמר גולן: "ערוץ 14 זה ערוץ תעמולה, זה לא ערוץ תקשורת. ואני אומר לך בעניין הזה: כשאנחנו נעלה לשלטון אנחנו נסגור את הערוץ הזה. אין סיבה שמשלם המיסים הישראלי יממן ערוץ תעמולה". בנוסף, התייחס גולן גם לסגירת מכינת עלי. יחד עם זאת, הוסיף לגבי הפעילות ברשתות: "הדבר הבא שאנחנו נעשה, הוא לשים מגבלות על הרשתות החברתיות באופן שלא יאפשר לעשות תעמולה ברוטאלית בהן".
דת ומדינה: תחבורה בשבת, נישואין אזרחיים וביטול מועצות דתיות
נושאי הדת והמדינה עומדים במרכז התוכניות לשינוי הסטטוס קוו. במצע מפלגת 'ישראל ביתנו' בראשות אביגדור ליברמן נקבע יעד מרכזי של "ביטול חקיקה – תבוטל החקיקה בנושאי דת ומדינה שעברה בקדנציה האחרונה של הכנסת ושינתה את הסטטוס קוו". המצע מפרט העברת סמכויות לרשויות המקומיות, כך ש"תופעל תחבורה ציבורית בשבת בהתאם לציביון האוכלוסייה בכל עיר ועיר", עמדה שבה תומך גם יאיר לפיד, וכן "ההחלטה בדבר פתיחה וסגירה של עסקים בשבת תהיה בסמכותה הבלעדית של הרשות המקומית, בהתאם לאופי היישוב לרצון תושביו".
בתחום המעמד האישי, מצע 'ישראל ביתנו' קורא להנהיג "מסלול אזרחי לנישואין ולגירושין לכל מי שחפץ בכך", נושא שזכה לתמיכה גם מצד לפיד, בנט וגולן. המצע כולל גם שינויים במערך הגיור באמצעות "אימוץ עקרונות דו"ח ועדת ניסים להסדרת מערך הגיור בישראל".
בנוסף, מתוכננים שינויים מנהליים רחבים הכוללים את ביטול המועצות הדתיות, ביטול חוק ההפרדה המגדרית באוניברסיטאות, ואיחוד מוסד הרבנות הראשי כך ש"יבוטל המודל של שני רבנים ראשיים ותונהג כהונה של רב ראשי אחד לישראל". כמו כן, מתוכננת החזרת רפורמת הכשרות, כפי שנקבע במצע 'ישראל ביתנו': "יבוטל המונופול בתחום הכשרות ותוחזר רפורמת הכשרות שבוטלה", וכפי שהצהיר מתן כהנא: "אנחנו בעז"ה ננצח וכבר בחוק ההסדרים הראשון נחזיר את המצב לקדמותו".
במקביל, נפתלי בנט התחייב לפעול נגד סמכויות בתי הדין הדתיים וכתב: "ברגע שתקום הממשלה בראשותי אבטל את חוק החרפה של בתי הדין הרבניים". עמדה זו מופיעה גם במצעו של יאיר גולן, שקרא לבטל את "החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים, היוצר מערכת שיפוטית מקבילה שאינה כפופה לחוקי המדינה".
חרדים וחינוך: אפס תקצוב ללא ליבה וביטול מוסדות פטור
בכל הנוגע למוסדות החינוך, מוצגת דרישה להתניית תקציבים בלימודי יסוד. במצע מפלגתו של בנט נכתב: "נעמוד על עיקרון פשוט – או 100% ליבה, או 0% מימון – כדי שכל ילד וילדה בישראל יקבלו את הכלים להשתלב במדינה". דברים אלו מצטרפים למצע 'ישראל ביתנו', הקובע כי "לימודי ליבה מלאים יהיו תנאי לקבלת תקציב מהמדינה. מוסד חינוכי שאינו מלמד לימודי ליבה כנדרש לא יקבל שקל מתקציב המדינה, ויבוטלו מוסדות הפטור במתכונתם הקיימת". ביטול מושג 'מוסד פטור' נוגע ישירות גם לתלמודי התורה בציונות הדתית הנשענים על מבנה זה. בנוסף, הציע ליברמן לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שאינו מתגייס.
פיקוח על רשתות החינוך החרדיות
לצד התניית התקציבים, מצע 'ישראל ביתנו' מפרט סדרה של צעדים פיקוחיים וארגוניים על מערכת החינוך החרדית: "יבוטלו ההסדרים המאפשרים לרשתות החינוך העצמאי ו'אל המעיין' לפעול ללא פיקוח ממשלתי מלא. הרשתות יהיו כפופות לפיקוח ישיר של המדינה ולביקורת מבקר המדינה. שכר המורים ישולם ישירות למורים, ולא באמצעות עמותות המנכות ממנו כספים".
התוכניות וההצהרות הללו משרטטות מציאות שבה המדינה עשויה לשנות את פניה באופן דרמטי. הפגיעה במפעל ההתיישבות, כרסום הזהות היהודית של המדינה והחלשת המוסדות הדתיים והתורניים אינם גזירת גורל – הם תלויים בבחירה של כל אחד מאיתנו ביום הבחירות הקרוב. כדי למנוע את המהלכים הללו ולהבטיח את המשך ביסוסה של מדינת ישראל כיהודית, ציונית ונאמנה לערכיה, הציבור האמוני והלאומי חייב להתגייס, לצאת לקלפיות ולהבטיח שהתוכניות האלו יישארו על הנייר בלבד ולא יעלו לשלטון.
