1.

שלוש שנים לפרוץ המלחמה. בשבועות האחרונים צה"ל וגופי המודיעין עובדים שעות נוספות בשביל להניח את היד על כל פרא בדמות אדם שפלש ליישובי העוטף או השתתף בכליאת החטופים ולחסל אותו מהאוויר. לנו אין תלונות כמובן, כל אדם כזה שהולך אלי ריקבון בקבר, מאפשר לנו יותר אוויר נקי לנשימה ועולם קצת יותר טוב לחיות בו. לפי הודעת צה"ל השבוע, מ-6,000 מחבלים שפלשו ליישובים, 4,000 כבר חוסלו. נתניהו וכ"ץ הבטיחו שכל האלפיים שנותרו חיים על זמן שאול.

ובכל זאת, אנחנו רק שאלה: מה בעצם ההבדל? לכולנו ברור – לעם כולו, לצה"ל ולמערכת הפוליטית והמשפטית – שמחבלים שהשתתפו במתקפת שמיני עצרת תשפ"ד הם בני מוות עד האחרון שבהם, וכל מי שחצה את הגדר באותו יום בלהות יסיים את חייו במוקדם או במאוחר, ככל הנראה באמצעות טיל שינחת עליו מן השמיים כרעם ביום בהיר ויפרק אותו לחתיכות. 

אבל מה בעצם ההבדל בינם ובין כל משתתפי הלינץ' ברמאללה? מה ההבדל בין החוטף של נועה ארגמני ובין מחבל חמאס שרצח את נתנאל שקרון, ה' ייקום דמו הטהור? מה ההבדל בין אלפיים איש שחצו את הגדר בבוקר 7 באוקטובר לרוצחים ומשתפי פעולה שחיים בשכם, בג'נין וברמאללה? האם דמם של נרצחי העוטף אדום יותר מדמם של אלפי הנרצחים ממחבלי יהודה ושומרון?

מחבל הוא מחבל הוא מחבל: שנים על גבי שנים אוכלים כאן את הראש על עונש מוות למחבלים, ועד שהצליחו להעביר אותו, לכולנו די ברור שהוא לא יופעל. והנה מתברר שהחוק הזה מופעל, והוא אפילו עובד מצוין, אבל משום מה רק בעזה. 

4,000 כבר הוצאו להורג, צה"ל מבטיח להוציא להורג עוד אלפיים, כן ירבו. וכאן הבן שואל, למה ומדוע? אם אפשר ומותר לחסל בעונש, בלי משפט, בלי בג"ץ ובלי בצלם, כל כלב אדם שהשתתף ב-7 באוקטובר, אפשר, מותר וגם מומלץ לחסל בלי משפט, בלי בג"ץ ובלי בצלם, מוטב מהאוויר אבל אפשר בשעת הדחק גם בנק"ל, כל רוצח או משתף פעולה לרצח יהודי, גם בשכם, ברמאללה, בג'נין ובחברון. 

ועוד בשבועות האחרונים: חגיגת עיתונות צבועה במיוחד על האזהרות לכאורה שהגיעו לנתניהו ערב הטבח. העיתוי כמובן אינו מקרי, והכתבות עצמן הפכו לקמפיין הבחירות של בנט, איזנקוט ויאיר גולן. התחקירים שפורסמו מנוקבי חורים, סתירות והכחשות, כפי שכבר היטיבו לפרק אותם עמיתינו עמית סגל, אבישי גרינצייג ונוספים, אבל עיקר חגיגת הצביעות עוד לפנינו: ערוצי השמאל, אתם באמת רוצים להתחיל בתחרות 'הזהירו אתכם'? בכל מחסני תנובה אין חמאה בכמות שמרוחה על ראשי הפוליטיקאים ותקשורת השמאל הישראלי. 

אני לא קשיש, אבל אני מבוגר דיי לזכור את השלטים שהחזיקו הוריי ושכניי בהפגנות נגד אוסלו. הימין זעק בקול ניחר "אל תיתנו להם רובים", "זה לא שלום, זו מלחמה", הזהיר מפני אסון אוסלו, צרח בכל הכוח נגד מסירת עזה ויריחו למחבלי ערפאת. רבין ופרס לעגו, תקשורת השמאל השתיקה כל ביקורת. לא עברו חמש שנים, וכל זה התפוצץ לנו בפנים באלפיים הרוגים באינתיפאדה השנייה. אנחנו הזהרנו, ואתם ידעתם מראש, אבל איש לא התנצל, איש לא קיבל עליו אחריות. 

הזהרנו לפני הנסיגה מלבנון שבריחה תעורר באויב רק תיאבון נוסף. ברק סתם את האוזניים, תקשורת השמאל שפררה את ארבע אימהות. שש שנים הספיקו לאויב בשביל לפתוח במלחמת לבנון השנייה, ומאז אנחנו כבר במלחמת לבנון השלישית, ויש שיאמרו הרביעית, מונים מאות הרוגים, לוחמים ואזרחים. מטען צד רב עוצמה חנה בצמוד לגבולנו הצפוני. אנחנו הזהרנו, אתם ידעתם מראש, אבל איש לא התנצל, איש לא קיבל עליו אחריות. 

בשנת 2005 כבר הייתי נער בוגר תיכון. את הצעקות בהפגנות שההתנתקות תתפוצץ לנו בפנים אני זוכר מצוין. אני זוכר את תחנוני המתיישבים בגוש קטיף למפקדי הפינוי על האסון שהם מביאים על מדינת ישראל. לא הזהרנו? באבו אבוה הזהרנו. התקשורת השתיקה, לעגה, שפררה, אבל כולכם שמעתם: הזהרנו שהבריחה מעזה תביא רקטות, הזהרנו שיבוא אסון על מדינת ישראל. כולם שמעו את ד"ר סודי נמיר מנבא את העתיד המר. אפילו יעלון, אז רמטכ"ל לשעבר ובטרם החמיץ, הזהיר שההתנתקות תביא רוח גבית לטרור, ודבריו היו לשלטי חוצות. אנחנו הזהרנו, אתם ידעתם מראש. כמובן, איש לא התנצל, איש לא קיבל עליו אחריות. 

היום אנחנו מזהירים מפני הבאות ביהודה ושומרון, ואולי חמור יותר – בגליל. האם עכשיו מישהו יסכים לשמוע לשם שינוי לכתחילה ולא רק בדיעבד? 

השבוע סערה וגעשה הרשת בעקבות דבריו של יוסף חדאד על אחיו הפלשתינים ועל המדינה הפלשתינית. הסיבה ההגיונית שיש לאיש ימין להצביע למפלגה שיש בה אנשים שהעלו על דעתם אי פעם, אפילו לאחר פרעות שומר החומות, לדבר על מדינה פלשתינית ועל ביטול חוק הלאום היא בגדר תעלומה, במיוחד כשיש לו אפשרות להצביע לרשימות שיש בהן אנשים שגם בחלומות הכי פרועים שלהם לא יתמכו במדינת פלשתינית בארץ ישראל. 

אבל האמת היא שהעיקר הוא לא מה אמר חדאד אלא מה הוא לא אמר. כי חוץ מביטחון והכרעה וחוק גיוס, יש לנו כאן מדינה יהודית לבנות. ובכן, מה דעתו של חדאד הערבי על מדינה יהודית? האם הוא ווינטר וכל החבורה שלו מתכוונים להילחם גם על המדינה היהודית שלנו או שזה מעניין אותם כשלג דאשתקד? מה עמדתה של מפלגת וינטר על נושא השבת הציבורית למשל, לאחר שראינו את נטעלי שם טוב, מועמדת המחנה הלאומי, שאינה רואה שום בעיה להעלות בפומבי לחשבונות שלה חילול שבת ואינה מבינה אפילו מה הבעיה בכך? מה דעתך מר וינטר על מדינה יהודית? מה עמדותיך ועמדות חבריך בנוגע לשבת, לנישואין כדת משה וישראל, לכשרות ולגיור, לזהות יהודית? 

והנה עוד אזהרה משלנו: מפלגת וינטר לא תעבור את אחוז החסימה. זו כמעט עובדה. כיוון שכולנו חפצים בניצחון הימין, נשמח להתבדות ולא לראות עשרות אלפי קולות מתאדים בעשן, אבל חוששני שזה בגדר תפילת שווא. הסיכוי שלו לעבור את אחוז החסימה שואף לאפס. הוא עתיד לקחת אלי קבר 50,000–100,00 קולות ימין ואף יותר, והסיכוי שלו לסכל באופן ממוקד ממשלת ימין ואת הישגי הימין בקדנציה האחרונה גבוהים במיוחד. במצב הנוכחי כל פתק לווינטר הוא כפשוטו כמשמעו פתק ליאיר גולן. זכרו שהזהרנו.