מנהלי הקמפיין של 'ישר' מינו את חבר הכנסת לשעבר מתן כהנא לממונה על המגזר הדתי-לאומי. במסגרת תפקידו החשוב הוא מרבה לצייץ בנידון, ומרבית ציוציו מכילים את צירופי המילים "מפלגת סמוטריץ'", "ש"ס", "מושחתים" ו"חוקי הג'ובים", הסדר לא באמת משנה.
בחודשים האחרונים פתח כהנא בהרעשה חזיתית נגד חוק הכשרות החדש אגב לגלוג על גבול האנטישמי שקובע שלחוק החדש יש אך ורק מטרה אחת: לארגן ג'ובים לאנשים של ש"ס במערך הכשרות, כאילו לא מדובר בחוק שרבני הציונות הדתית רובם ככולם תומכים בו, ומתוך הנחה מרושעת שכל משגיח כשרות שמצביע ש"ס בקלפי הוא רמאי במגבעת שבא למסעדה אך ורק רק בשביל כסף.
קחו את הציוצים של כהנא, רק תוסיפו להם אף ארוך, בטן נפוחה, זקן מדובלל ושטרות שמבצבצים מכיס המקטורן, ואתם כבר יודעים מה שמו של העיתון המערב-אירופי שפרסם קריקטורות בסגנון הזה במאה הקודמת. מה שהכי כואב הוא שמתן כהנא באמת מאמין בזה, כי מתן כהנא לא באמת מעניין.
"וגם דמו הנה נדרש": על רדיפת נתניהו, ועל קול הרבנים שטרם נשמע | איתמר סג"ל
הוא בסך הכול עוד תוצר של קמפיין שנאת חינם ארוך שנים, שהתחיל עוד לפני המלחמה ומשבר הגיוס. כמו שתקשורת השמאל הרגילה את הצופים בגאונות שכל מינוי משמאל הוא מקצועי וכל מינוי מימין או חוק שממשלת הימין מקדמת הוא פוליטי, אותנו הצליחו להרגיל שכל מינוי רבני, ובכלל כל דבר שקשור למי שלובש מגבעת וחליפה הוא בהכרח ג'וב, שחיתות, רדיפת בצע, מאבקי כוח והשתלטות עוינת.
פגשתי בחיי הרבה משגיחי כשרות ורבני קהילות מטעם ש"ס. רובם המוחלט ישרי דרך ועושים מלאכתם נאמנה, וזו אינה מלאכה קלה: השגחת כשרות היא עבודה קשה בשכר נמוך, ואני עצמי לא מכיר הרבה דתיים-לאומיים שירצו לשמש משגיחי כשרות בתנאי השכר הנוכחיים. גם לא ראיתי הרבה דתיים-לאומיים שרצים להיות שוחטים או מנקרים במשחטה. למען האמת אני לא מכיר אפילו אחד כזה.
הרב עובדיה יוסף לעומת זאת ראה במינוי רבנים בכל אתר ואתר משימת קודש של חייו, והתלמידים שלו הבינו את המסר. כשחלוצי הציונות הדתית רצו לגבעות יו"ש או לעולמות החינוך – משימת קודש ללא ספק – חלוצי ש"ס נכנסו לשמש רבני קהילות בשכר נמוך בכל מיני מושבים שכוחי א-ל בגבול הצפון או בנגב.
שיטה בזויה שכל כולה ספוגה בשנאת חינם מהזן הנחות ביותר
הם נמצאים שם עד היום, ורובם המוחלט אהובים על בני קהילותיהם ועושים מלאכת קודש. זה בסדר גמור להיאבק על מינוי רבנים ודיינים ציונים-דתיים, וחשוב מאוד שהמפלגה המייצגת את המגזר תיאבק על זה ותביא הישגים, כמו שהתעקש השבוע שר האוצר מול ש"ס על תקני הרבנים ביהודה ושומרון. אבל השיטה הנלוזה הזו, לצייר כל מינוי רבני של ש"ס כמשהו מושחת ואינטרסנטי או כהשתלטות עוינת על הראש של הציבור, היא שיטה בזויה שכל כולה ספוגה בשנאת חינם מהזן הנחות ביותר.
אכן, זו הפתעה: לא רק אנשי הציונות הדתית רוצים בטובתה של מדינת ישראל. לא רק אנחנו אידיאליסטיים. יש איזה קטע בתקופה הזו עם אהבת חינם, וזו הנפקא מינה למעשה: אנחנו חלוקים על השיטה הרוחנית של ש"ס כמובן, אבל נקודת המוצא חייבת להיות שגם הם רוצים לא-פחות מאיתנו בהפצת תורה בעם ישראל ובטובתה של המדינה, וגם להם מותר לרצות למנות מטעמם רבנים, דיינים ומשגיחי כשרות.
אגב, תיק הדתות אינו רשום בטאבו על שמה של ש"ס, היא פשוט אינה מוכנה בשום אופן לוותר עליו, ואילו במפלגות אחרות הוא לכל היותר משמש פרס ניחומים במשא ומתן הקואליציוני.
מערך הכשרות גם היום הוא לא באמת מונופול רגיל
לא רק כהנא התנגד לחוק הכשרות החדש. גם פורום קהלת – ארגון מחקר ימני, שמרני, שנוא במיוחד על השמאל, שרואה בו פחות או יותר את שורש כל הרע – גם שם מתברר שמאוד לא אהבו את חוק הכשרות החדש. הסיבה היא כמובן שהחוק מחזק על הנייר את מונופול הכשרות של הרבנות הראשית במקום ללכת לעבר אור הישועה הזרוחה של פתיחת מערך הכשרות לזרועות השוק החופשי.
בחוץ לארץ, הם מסבירים, היה שוק חופשי. לא הייתה רבנות ראשית שפרסה חסות על מערך הכשרות, והכול עבד מצוין. מה שטוב לליטא ולקרקוב טוב גם לישראל. לשיטתם, הסביר לי נציג בכיר במכון, אין צורך ברבנות ראשית כלל. אם את הנמלים מפריטים, אין סיבה שלא יפריטו גם רבנים. גם חבל על הכסף, גם ברור שרבנים מופרטים יתחרו ביניהם וייתנו לציבור שירות טוב יותר בפחות כסף, כיאה לשוק חופשי.
עזבו את הכשל הבסיסי שיש בדברים הללו: מערך הכשרות גם היום הוא לא באמת מונופול רגיל, הוא תחת רבני הערים, יש מושג המכונה כשרות ארצית, יש עשרות אלפי מוצרים מיובאים בכשרויות מחו"ל, ויש גם בד"צים על גבי הרבנות. בניגוד לשוק חופשי רגיל, הצרכן במקרה הזה הוא בעל העסק המצוי שהמטרה שלו היא תעודה בתשלום קטן ככל האפשר ובמינימום כאב ראש של דרישות כשרות. הישראלי המצוי רוצה לאכול כשר ומבחין בקושי בין תעודה כזו לתעודה אחרת.
אנחנו משיחיים שחולמים על גאולה, מדינה יהודית אמיתית ובית מקדש
התחרות במקרה הזה לא תביא לידי מוצר טוב יותר אלא לידי ארגוני כשרות שרבים על הלקוח, בעל העסק, שיהפוך לצד החזק בסיפור.
אבל הבעיה האמיתית בשיטה של קהלת ושות' היא בעיקר דגם המשקפיים החד-ממדי הזה, שרואה הכול רק דרך פריזמה צרה ויחידה של השוק החופשי מתוך הערצה אובססיבית לרעיון השמרנות מבית מדרשה של תנועת השמרנות המתחזקת בארצות הברית.
עם כל הטוב שהביאה התנועה הזו חשוב בסוף לזכור: אנחנו לא רק שמרנים שמעריצים את העבר, אנחנו משיחיים שחולמים על גאולה, מדינה יהודית אמיתית ובית מקדש, מהפכה של ממש. ועם כל הכבוד לבן שפירו וצ'רלי קירק, לנו יש הרב קוק, רואה הדורות ומורה הדורות שחידש את הרעיון הפלאי שמדינת ישראל היא יסוד כיסא ה' בעולם והקים את הרבנות הראשית, סמכות רוחנית ממלכתית, שממנה, שורש קטן, למרות כל בעיותיה, קבע שתצמח ביום מן הימים הסנהדרין.
חוק הכשרות הוא חוק חשוב. הוא חוק שגם מחזק את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, שזה הכי חשוב, גם עתיד לחזק את הכשרות הממלכתית ולהוסיף למערכת שיפורים שלא היו בעבר, וגם מוסכם על רבני ישראל, רובם ככולם, ועל הרבנות הראשית, עוד לבנה חשובה בדרך למדינה יהודית על מלא.