פוליטיקה היא משחק קבוצתי
לדעה העצמאית הפרטית שלנו יש מקום רב בתחומי מרחב שונים: בבית המדרש, בשיחות סלון, בדיונים מקצועיים ובכתיבה פובליציסטית. אך פוליטיקה היא ממלכת הקואליציות. לנבחר ציבור יחיד אין הרבה חשיבות או השפעה. הוא יהיה תמיד חלק ממחנה. כדי לקדם חוק או מהלך ציבורי יש צורך בקואליציה. בפוליטיקה רק קואליציה קיבלה את הכוח להנהיג, ולא פרט אחד בתוכה.
איש ימין בתוך קואליציית שמאל הוא איש שמאל או לכל היותר 'ימני בלב'. דעתו בטלה בפני הקואליציה שהוא משתייך אליה. הוא יוכל לבטא את דעותיו הענייניות והחשובות כל כמה שירצה, אך מה שחשוב וקובע הוא רק העניין שתקדם הקואליציה שהוא חבר בה.
ענייניות ועצמאות מחשבתית הן תכונות חשובות כשלעצמן, אך בציבוריות יש משקל מכריע למחנה שאתה בוחר להשתייך אליו. אמירות 'אמיצות' אך נטולות השתייכות למחנה פוליטי אינן אמיצות באמת. אולי הן אפילו פופוליסטיות.
יש אנשים שלכידות המחנה זניחה בעיניהם. הם בזים למחנאות, רוצים תמיד לקפוץ בין מחנות ולרקד על כל החתונות, חושבים שזו מעלה. אך הם אינם מקדמים יעדים פוליטיים ממשיים; כי קידום כל מהלך חשוב תלוי באחדות של מחנה מסוים, שילך קדימה באש ומים. אין דרך אחרת לקדם החלטות חשובות במכבש לחצים אין-סופי. מי שקופץ בין מחנות ואינו נשאר נאמן גם כשיש דברים שהוא איננו מסכים איתם, מוותר הלכה למעשה גם על הדברים החיוניים ביותר שבצדקת קידומם הוא מאמין.
קידום האינטרס הציבורי תמיד מחייב סדר עדיפויות וכרוך בוויתורים. מה שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא השאלה מהן ההחלטות החיוניות ביותר בעת הזו ומה הרכב המחנה שאפשר לקדם בו זאת.
תעתוע 'העמדה הפוליטית החוצה מחנות'
יש קבוצה מסוימת, שעיקרה בציונות הדתית, המתפתה לנסות לבנות מחנה חדש שיש בו שילובים של ימין ושמאל. לפעמים קוראים לזה 'ברית המשרתים', לפעמים 'פוליטיקה של הכנסת אורחים', ועוד כל מיני שמות כיד הדמיון. הם מסובבים עד הסוף את הסכין של המחלוקת עם החרדים סביב הגיוס למשל, כדי לפרק את קואליציית הימין, ומקדמים סיסמאות על קואליציה חדשה של תומכי גיוס. הרבה מאוד כסף מושקע בזה.
הם שכחו כנראה שעצם ההסכמה בעניין חשיבות השירות הצבאי לא תשנה את מערכת המשפט, לא תתקן את הקונספציה של מערכת הבטחון, לא תמנה אנשים בעלי רוח אחרת לתפקידים בכירים, לא תעשה מהפכה בהתיישבות ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל, לא תמנף את מפעל החוות, לא תילחם בהגירה המונית של גויים לארץ ישראל, ולא תשמור על הצביון של מדינה יהודית. כל אלה הם נושאים פוליטיים שנויים במחלוקת שלא ייפתרו על ידי מכנה משותף שעיקרו 'כולנו בעד גיוס'. ליקוי מאורות זה מעיד לעיתים על רפיסות מחשבתית, ופעמים אחרות על שימוש ציני של שמאל דתי בליבם של כואבי המלחמה ומחיריה.
לכידות קואליציונית לעומת אתגרי השעה
דומה שהמטרות היקרות ביותר למחנה הימין הן זעירות וראויות לזלזול בעיני חלק מהמחשיבים את עצמם ימין אך פוזלים שמאלה. הם אינם מבינים שכל הישג, כל מינוי, כל מפעל, כל הזזה של ההגה ימינה, נקנה בדם, יזע ודמעות. הברית הקואליציונית עמדה במבחנים רבים ובלחצים קשים מנגד שלא הצליחו לערער אותה. אלה הישגים שאפשר לומר עליהם את מה שאמרו חכמים על דברי תורה: "קשה לקנותם וקל לאבדם".
כיוון שאנו עסוקים במערכה על שינוי מערכות המדינה והפקידות הבכירה, רק קואליציה מאוד מגובשת ואיתנה בדרכה מסוגלת להזיז לאט לאט הרים. כל זה ירד לטמיון בפנטזיות של 'לבשנו מדים יחד, נרוץ לפוליטיקה יחד'. שום גורם פוליטי משמאל אינו מסוגל לאפשר תהליך של שינויי עומק ביחס לניהול מערכות המדינה. זה הקלף האחרון שנותר בידיהם מול ימין שהוא רוב, והלחץ משמאל יהיה כבד מדי.
לא שינויים במערכת המשפט, לא יועמ"ש, לא פקידות בכירה, לא שינויי עומק במערכות הביטחון, לא מהפכה בהתיישבות, לא מפעל החוות, לא מדינה יהודית. כל אלה דורשים אנרגיות אדירות שרק קואליציה איתנה מאוד שאינה נתונה ללחצים מסוגלת להשיג. אל תזלזלו בזה. אל תחשבו שזה מובן מאליו. אל תתפתו ליצור קואליציה עם אנשים שקבוצת ההשתייכות שלהם פשוט אינה מאפשרת להם לעשות שום מהלך משמעותי שכל כך נחוץ לשינוי התפיסות שמנהלות אותנו.
תנו את קולכם – בקלפי, אך גם ובעיקר ביום-יום – למי שיקים קואליציה שתאפשר לספינה להמשיך לפנות ימינה ולממש את השינויים הדרושים כל כך לישראל.
אנשים רבים כואבים את חוסר השותפות של הציבור החרדי בנושא ביטחון ישראל. הכאב מובן ומוצדק, אך הם שוכחים את השותפות הגדולה של הציבור החרדי ונבחריו בקידום מדיניות ימין, שותפות שאין שנייה או קרובה לה בכל חלופה אחרת. מי שמדמיינים קואליציה שהמכנה המשותף בה אינו קשור לדרך פוליטית משותפת אלא רק לתמיכה בגיוס, ייתקלו במבוי סתום רגע אחרי הגשמת הפנטזיה.
בשיחות סלון ובהגיגי הרשתות אפשר להיות ימין של עצמך, 'ימני בלב'. במציאות הפוליטית הממשית אין ימין 'אחר' אלא ימין קואליציוני. אין ימין אחר מלבד מחנה הימין.
מה יקרה בקואליציה הבאה?
כל האמור לעיל משפיע על יכולתה של קואליציית הימין להתנהל במצב הקיים ולקדם את מטרותיה גם תוך כדי כהונתה זו, אך הקואליציה הבאה תעמוד בפני הכרעות גדולות הרבה יותר.
הקואליציה הבאה תמנה הרבה מאוד שופטים ושופטי עליון, יועמ"שים ופקידים בכירים אחרים במגוון מערכות. במדינה שיש בה פקידות רחבה ומסועפת כל כך, המינוי הוא המעשה החשוב ביותר. הקואליציה הבאה תכריע בשאלה אם העם הוא הריבון או שהוא נתין של קבוצת משפטנים המייצגים תפיסות גלובליסטיות של 'זכויות אדם'. אל תיתנו את הכוח שלכם ליאיר גולן, ליאיר לפיד, ליצחק עמית ולגלי בהרב-מיארה על ידי זלזול בכוחו של מחנה ימין מלוכד.
אל תיתנו כוח למי שיטרפד את תהליך היציאה של ישראל מבוץ שלטון הפקידים בשביל סיסמאות פורחות באוויר. תנו את קולכם – בקלפי, אך גם ובעיקר ביום-יום – למי שיקים קואליציה שתאפשר לספינה להמשיך לפנות ימינה ולממש את השינויים הדרושים כל כך לישראל.