מטבחים רבים בני תקופתנו כוללים טוחן אשפה מתחת לכיור. למי שמכיר אותו לראשונה, טוחן האשפה נראה כמו קסם: שיירי פירות וירקות, קליפות, שאריות מהסעודה – הכול נשטף אל תוך הכיור, נטחן ונעלם לביוב ברגע קצרצר. נוחות יומיומית במיטבה, עד שלא נותר אלא לתמוה איך לא הכרנו אותו עד היום. הנוחות הזו מעוררת שאלה הלכתית מעניינת כאשר מגיעה השבת.

האם מותר ע"י שעון שבת?

ברור שבשבת אין מפעילים את טוחן האשפה בלחיצת כפתור, כמו שאין להפעיל כל מכשיר חשמלי אחר. השאלה שנשאלתי הייתה יותר מורכבת: האם אפשר להפעיל את הטוחן מראש באמצעות שעון שבת? כלומר, במהלך השבת להניח את הפסולת בכיור בלי להפעיל דבר, ובשעה כלשהי – למשל באמצע הלילה – שעון השבת יפעיל את הטוחן באופן אוטומטי, והפסולת תיטחן ללא כל מגע יד אדם.
לכאורה, זהו פתרון 'נקי': אין לחיצה, אין הפעלה ישירה, הכול אוטומטי. אלא שבשבת לא רק שאסור לעשות מלאכה, אלא אסור גם לגרום בעקיפין לעשיית מלאכה. כאשר אדם מניח במכוון פסולת במקום שבו ברור לו שכעבור זמן קצר תתבצע טחינה – גם אם ההפעלה נעשית על ידי שעון שבת – קשה לנתק את המעשה מן התוצאה. כלומר, איסור של הפעלת מכשיר חשמלי אין כאן, אבל איסור של גרימת טחינה יש כאן.

מלאכת טוחן

טחינת אשפה איננה פעולה שולית. זוהי מלאכת טוחן לכל דבר. גם העובדה שאין כל כוונה להשתמש בתוצר הטחינה אינה הופכת אותה לפעולה מיותרת ומותרת. ההלכה מכירה בכך שיש מצבים שבהם אדם עושה מלאכה לא לשם שימוש פעיל בתוצאת המלאכה אלא לשם סילוק חפצים או חומרים ממקום שבו הם מפריעים, ויש לכך קטגוריה הלכתית מוכרת: מלאכה שאינה צריכה לגופה. אין בכך היתר פשוט לכתחילה, בוודאי לא כאשר מדובר בפעולה מתוכננת מראש. למעשה, המקור לדין גרמא בשבת עוסק בכיבוי שריפה, שגם הוא פעולה שלא נעשית מתוך כוונה יצרנית להשתמש בתוצאות הכיבוי, אלא מתוך מטרה לעצור את האש ולמנוע את נזקיה.
לעיתים אף נדרשת הזרמת מים כדי לאפשר את פעולת הטוחן. במצב כזה, הקשר בין האדם לבין פעולת הטחינה אינו עקיף בלבד, אלא קרוב וישיר יותר. אגב, למעשה, רבים מאוד מטוחני האשפה המצויים בבתים כיום אינם תומכים באפשרות של הפעלה על ידי שעון שבת, שכן הם דורשים לחיצה להפעלה.
יש דעה שמקובלת על רבים מהפוסקים, ולפיה אין איסור טוחן במאכל שלא גדל מהקרקע, ולכן מותר לטחון בשר, גבינה ועוד. הסתמכות על שיטה זו לכתחילה אינה דבר פשוט, ומלבד זאת, בפועל רוב הפסולת הביתית אינה מורכבת מחומר אחד בלבד, וכמעט תמיד מעורבים בה שיירי ירקות, קליפות ותוספות שונות. הרחבה נוספת בנושא מצויה בדברים שפרסמתי בגליונות 145-144 של כתב העת אמונת עתיך.

למעשה

אז מה יעשה בשבת מי שיש בביתו טוחן אשפה? מה שהיה רגיל לעשות לפני שהתרגל לטוחן האשפה (ואם בעקבות התקנת הטוחן אין לו מסננת בכיור – שיקנה מסננת בחמישה שקלים עבור שבת). אין זו הפעם הראשונה, וגם לא האחרונה, שבה אנחנו טורחים כדי לשמור את השבת. אין זו הפעם הראשונה שבו ניתן לקנטר ולטעון שההלכה הפכה את יום המנוחה ליום פרימיטיבי, אך אנחנו – בשונה מהמקנטרים – יודעים ששבת אינה רק יום מנוחה אלא 'יום מנוחה וקדושה'. קדושה דורשת השקעה והתמסרות, ועם ישראל כאן כדי להשקיע ולהתמסר.

הרב הראל דביר עובד במכון צומת במחקר הלכתי וטכנולוגי ועונה לשאלות הלכתיות. לתגובות ושאלות: ‫[email protected]‬.