שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-26, ובדיוק שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, שני סקרים של חדשות 14 מציירים תמונה מורכבת של מערכת הבחירות: גוש הימין מחזיק ברוב של 63 מנדטים והליכוד נשאר המפלגה הגדולה ביותר – אבל גדי איזנקוט מתחזק והפער מול בנימין נתניהו בשאלת הראש בראש מצטמצם.
לפי סקר המנדטים שפורסם ברביעי, הליכוד יורד במנדט לעומת הסקר הקודם ומקבל 31 מנדטים, בעוד מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט מתחזקת בשני מנדטים ועולה ל-23. ש"ס מקבלת 10 מנדטים, הדמוקרטים 9, ביחד בראשות נפתלי בנט ויהדות התורה מקבלות 8 מנדטים כל אחת, וכך גם עוצמה יהודית – שמתחזקת במנדט.
הרשימה המשותפת זוכה ב-7 מנדטים, הציונות הדתית וזהות מקבלות 6 מנדטים כל אחת, ואילו ישראל ביתנו ורע"ם עומדות על 5 מנדטים. בחלוקה לגושים, גוש הימין יורד במנדט ל-63, גוש השמאל עולה ל-45 והמפלגות הערביות נשארות עם 12 מנדטים.
וינטר מתחזק – אבל נשאר בחוץ
מתחת לאחוז החסימה נרשמת התחזקות בכמה מפלגות. עמך ישראל בראשות עופר וינטר עולה מ-1.7% ל-2.2%, מפלגת המילואימניקים-הכלכלית מתחזקת מ-1.2% ל-1.8%, וכחול לבן עולה מ-0.4% ל-1.3%. למרות העלייה, שלוש המפלגות עדיין אינן עוברות את אחוז החסימה.
הנתון של וינטר מקבל משמעות נוספת בעקבות הצהרתו כי יפרוש אם יתברר שאינו עובר בסקרים את אחוז החסימה. בסקר המיוחד נשאלו המשתתפים אם לדעתם עליו לפרוש כבר כעת: 58% השיבו שכן, 25% אמרו שלא ו-17% ציינו שאין להם עמדה.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה מוביל בנימין נתניהו עם 52%, גדי איזנקוט מקבל 34%, נפתלי בנט 10% ואביגדור ליברמן 4%. אלא שבשאלת ראש בראש בין נתניהו לאיזנקוט הפער קטן יותר: נתניהו מקבל 52% ואיזנקוט 48%, לעומת 54% מול 46% בסקר הקודם.
מה ישפיע על ההצבעה
לצד מפת המנדטים, סקר מיוחד של חדשות 14 ניסה לבדוק מה עומד מאחורי ההצבעה. כשנשאלו המשתתפים האם מפלגות האופוזיציה מנצלות את האירועים לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר לצורכי תעמולת בחירות, 55% השיבו שכן, 40% אמרו שלא ו-5% ציינו שאין להם עמדה.
בשאלה אחרת נשאלו המשתתפים מה ישפיע על החלטתם לאיזה גוש להצביע. 48% השיבו כי האחריות על מחדל 7 באוקטובר תשפיע על החלטתם, ואילו 47% הצביעו על ניהול המלחמה החל מ-7 באוקטובר. 5% נוספים אמרו שאין להם עמדה בנושא.
הסקר בדק גם תרחיש שבו לגדי איזנקוט לא תהיה אפשרות להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות. 52% השיבו כי במצב כזה יעדיפו ממשלה בראשות נתניהו, לעומת 43% שיעדיפו ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט בתמיכת הערבים. 5% אמרו שאין להם עמדה.
ואם שוב אין הכרעה?
המשתתפים נשאלו גם מה יעדיפו במקרה שבו הבחירות לא יניבו הכרעה ברורה. 26% בחרו בהקמת ממשלה בתמיכת הערבים, 23% העדיפו ממשלת אחדות, 21% מעבר של מפלגה משמאל לימין ו-21% בחירות נוספות. 9% בלבד העדיפו מעבר של מפלגה מימין לשמאל.
שאלה נוספת עסקה במה שהסקר עצמו הגדיר כ"קמפיין השלילי של השמאל נגד החרדים", והמשתתפים נשאלו אם הוא ישפיע על החלטתם למי להצביע. 75% השיבו שלא, 22% אמרו שכן ו-3% ציינו שאין להם עמדה.
הסקר כלל גם שאלות סביב מה שכונה בידיעה "טיסת הטרור של פליי דובאי". בשאלה מי אחראי לכשל שהוביל לפעולת הטרור, 41% מהמשיבים הצביעו על שרת התחבורה מירי רגב, 29% על השב"כ והמוסד, 8% על ראש הממשלה ו-22% השיבו שאף אחד מהגורמים האלה אינו האחראי.
בשאלה נפרדת על תפקודה של רגב בטיפול באבטחת הטיסות המגיעות לישראל, 63% השיבו שהטיפול אינו טוב, 23% אמרו שהוא טוב ו-14% ציינו שאין להם עמדה.
סקר המנדטים נערך ב-7 באוקטובר 2026 באמצעות חברת NEXT DATA בקרב 1,100 בוגרים מכלל האוכלוסייה, וניתוח הנתונים בוצע בידי שלמה פילבר. התמונה העולה מהנתונים היא של יתרון מספרי לגוש הימין, לצד מרוץ אישי צמוד יותר בין נתניהו לאיזנקוט ושורה של שאלות – ובראשן האחריות ל-7 באוקטובר וניהול המלחמה – שממשיכות לעמוד במרכז החלטת הבוחרים.
