צה"ל פרסם תגובה חריפה לסרט "נז"א", העוסק בתהליכי תכנון ותקיפת מטרות במהלך המלחמה בעזה. בצבא טוענים כי הסרט "מציג תמונה מעוותת, מטעה ולא-מציאותית של תהליך תכנון ותקיפת המטרות בצה"ל", וכי הנרטיב המוצג בו מבוסס על טעויות עובדתיות מהותיות והצגה מסולפת.
בצה"ל מדגישים כי ההוראות המחייבות מבחינות באופן ברור בין מחבלים לבין אזרחים בלתי מעורבים, אוסרות לכוון תקיפות לעבר אזרחים ומחייבות לצמצם ככל האפשר את הסיכון לפגיעה בהם. בצבא דחו גם טענה שלפיה תוכננה או אושרה תקיפה שבה היה צפוי להיהרג מספר המתקרב ל-500 אזרחים, והבהירו כי תקיפה כזו מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה.
עוד דחו בצה"ל את הטענות בנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בבחירת מטרות. "בינה מלאכותית מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה בצה"ל", נמסר. בצבא הסבירו כי זיהוי מטרות נעשה בידי קציני מודיעין מוסמכים, התכנון בידי גורמי המקצוע וההחלטה הסופית על תקיפה מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים.
בצה"ל מבהירים: "לבנדר" אינו מאגר מטרות
צה"ל דחה גם את הטענה כי קיימים מספרים קבועים של אזרחים שמותר לסכן בהתאם לבכירות המחבל המותקף. לדברי הצבא, ההוראות מעולם לא העניקו אישור אוטומטי לתקיפה על בסיס מספר קבוע מראש, דוגמת 20 אזרחים בתקיפת פעיל זוטר או 200 בתקיפת מפקד בכיר.
בנוגע למערכת "לבנדר" הבהירו בצה"ל כי היא אינה מאגר של מטרות שאושרו לתקיפה, אלא מסד נתונים שנועד לסייע לחוקרי מודיעין. עוד הודגש כי אזהרת פינוי שניתנת לאזור אינה מאפשרת להתעלם מאזרחים שנותרו בו בעת תכנון תקיפות.
בצבא דחו גם את הטענה שלפיה אין מעקב אחר תוצאות התקיפות. לדבריהם, צה"ל בודק את תוצאות פעולותיו, כולל מקרים של פגיעה לא מכוונת באזרחים, והבדיקות שימשו להנעת תחקירים במאות מקרים במהלך המלחמה ולהפקת לקחים.
"השערות ותחושות ללא בסיס עובדתי"
לטענת צה"ל, חלק מהפערים בסרט נובעים מכך שהמרואיינים המוצגים כמי ששירתו בחיל המודיעין מתייחסים בעיקר לשלבים המודיעיניים הראשוניים ולא לכל תהליך התכנון והאישור. בצבא מציינים כי התהליך הרחב נמצא גם באחריות גופים מבצעיים, ולכן לטענתם חלק מהמרואיינים מעלים "השערות ותחושות נטולות כל בסיס עובדתי".
צה"ל טוען כי בסרט לא הוצגו גורמי מקצוע נוספים המעורבים בתכנון התקיפות, ובהם גורמים האחראים לצמצום הפגיעה באזרחים, יועצים משפטיים ומפקדים שמחליטים אם לאשר או לדחות תקיפה. לדברי הצבא, השמטתם יוצרת תמונה חלקית ומטעה של התהליך.
עוד טוענים בצה"ל כי הסרט אינו מעניק משקל מספק למתקפת 7 באוקטובר ולהיטמעות המכוונת של חמאס בתוך האוכלוסייה האזרחית. בצבא מציינים את האזהרות לפני תקיפות, בחירת סוגי החימוש, התאמת תוכניות התקיפה והתמיכה בהעברת סיוע הומניטרי כחלק מהצעדים שננקטו לצמצום הפגיעה בבלתי מעורבים.
"שינוי תוכניות וביטול תקיפות"
לפי תגובת צה"ל, המאמצים לצמצום פגיעה באזרחים הובילו בפועל לדרישות למודיעין נוסף, לשינוי תוכניות ואף לביטול תקיפות ולוויתור על הזדמנויות צבאיות. בצבא מדגישים כי החלטות מבצעיות הוגבלו פעמים רבות בגלל הערכת הסיכון לאזרחים.
בצה"ל תקפו גם את אופן עריכת הסרט וטענו כי נעשה שימוש "בעריכה מניפולטיבית של ראיונות" ובהקבלות למעשי זוועה היסטוריים. בצבא התייחסו גם לשם הסרט והסבירו כי נז"א – "נזק אגבי", המקביל למונח "collateral damage" – הוא מינוח מקצועי המשמש להערכת הפגיעה הצפויה באזרחים, כדי לבחון את חוקיות התקיפה ולנקוט אמצעים לצמצום הפגיעה.
בצבא התייחסו גם לעדויות המרואיינים על כובד המשקל המוסרי בתהליך. "כובד המשקל אמיתי, וצה"ל אינו מבטל אותו", נמסר. עם זאת, בצה"ל מדגישים כי עצם הקושי המוסרי אינו מעיד שההחלטות היו בלתי חוקיות או שנבעו מאדישות לחיי אזרחים.
"צה"ל פעל ופועל באנושיות"
בסיום תגובתו הבהיר צה"ל כי הוא פתוח לביקורת המבוססת על עובדות, וכי חשדות להפרת הדין או פקודות הצבא נבדקים ובמקרים המתאימים מטופלים בהליכים משמעתיים, בחקירה פלילית או בצעדים אחרים. בצבא הדגישו כי הנהלים המבצעיים כפופים לדין הבין-לאומי ההומניטרי וכי קיימים מנגנונים ייעודיים לצמצום הפגיעה באזרחים.
"הסרט מבקש ליצור את הרושם שצה"ל פועל באופן לא-הומאני", נמסר. בצבא טענו כי רושם זה נוצר באמצעות "עיוות עובדות, השמטת ההקשר הנדרש להבנת הדברים, התעלמות מפרסומים והסברים קודמים של צה"ל, והוספת מניפולציה רגשית ואפקטים תסריטאים". "צה"ל פעל ופועל באנושיות, גם אם יוצרי הסרט עשו כל שביכולתם כדי להסתיר עובדה זו".
בצה"ל הוסיפו כי בניגוד למקובל, יוצרי הסרט לא העבירו את טענותיהם לצבא לבדיקה ולקבלת תגובה לפני הפרסום, ואף לא סיפקו לצה"ל עותק מהסרט לאחר הקרנתו למרות בקשתו. לכן, תגובת הצבא התבססה על סקירה מפורטת של נציג שנכח בהקרנה פומבית ועל תיאורים נוספים שפורסמו בפומבי.
