מליאת הכנסת אישרה בסוף השבוע (בין חמישי לשישי), רגע לפני פיזורה, את חוק הנצחת טבח 7 באוקטובר בקריאה שנייה ושלישית. החוק החדש מגדיר את מסגרת ההנצחה הלאומית ומסדיר את הקמתם של מפעלי הזיכרון הקשורים ליום הטבח. בשביל ליישם את המטרות החשובות האלה, תוקם רשות לאומית מיוחדת שתפעל להקמת מפעלי הנצחה ולשימור זיכרון הגבורה היהודית.
לפי החוק שאושר, מדי שנה ייקבע בכ"ד בתשרי יום זיכרון ממלכתי לאירועי שבעה באוקטובר. במהלך היום יורדו הדגלים לחצי התורן במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובמתקני המשטרה והשב"ס. בנוסף, יתקיימו טקסים ממלכתיים במערכת החינוך וברשויות המקומיות, והכנסת תערוך דיונים מיוחדים. החוק קובע גם כי "תוכניות השידורים ברדיו ובטלוויזיה יבטאו את אופיו הייחודי של יום הזיכרון". בשנה הקרובה יצוין יום הזיכרון ב-5 באוקטובר.
החוק מבקש לעצב ולשמר את זיכרון האירועים בשלושה תחומים מרכזיים. התחום הראשון הוא תיעוד הטבח, החטיפות והשכול שחוו תתושבי העוטף, העובדים באזור ומשתתפי המסיבות. התחום השני והמשמעותי הוא הנצחת מעשי הגבורה והערבות ההדדית המופלאה של כוחות הביטחון והתושבים, שלחמו בגבורה עילאית מול המרצחים. התחום השלישי יעסוק בתיעוד החוסן ותהליכי השיקום והתקומה.
רשות הזיכרון והמועצה הלאומית
בשביל לנהל את המפעל הלאומי הזה, יוקם תאגיד חדש בשם "רשות הזיכרון" שיקבל תקציב שנתי קבוע. הגוף יהיה עצמאי מבחינה משפטית ותקציבית ויפעל תחת פיקוח משרד ראש הממשלה. הרשות תנוהל על ידי מועצה בת 13 חברים וחברות, כאשר ראש הממשלה הוא הממנה הרשמי שלהם והוא זה שיאשר את התוכניות השנתיות וארוכות הטווח שיובילו את מסרי החינוך והתיעוד.
במועצה המנהלת יהיה הרכב מגוון. יהיו בה שישה נציגים ממשרדי ממשלה וגופים ציבוריים, כמו משרד המורשת, משרד החינוך ועובד מינהלת תקומה שיכהן בה עד לסגירתה בשנת 2028. לצדם ישרתו ארבעה נציגים של המשפחות השכולות, השורדים והחטופים, ושלושה נציגים של הרשויות המקומיות וההתיישבות, כולל נציג תנועות ההתיישבות שמייצג את התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים והקיבוץ הדתי.
הרשות תוסמך להקים מאגר מידע מרכזי, לפרסם מחקרים ולהפיק תוכניות חינוכיות וסיורי זיכרון לבני נוער. הפרויקטים הממשיים המרכזיים שהרשות תידרש להקים בפועל הם מוזיאון ואתר הנצחה לזכר הטבח, שיוקמו על קרקע שתעמיד המדינה במרחב הנגב המערבי. הכניסה אליהם תהיה פתוחה לציבור הרחב ללא תשלום, וישנה סברה שאתר הנובה ברעים יהפוך לאתר ההנצחה המרכזי. התהליך כולו יצטרך לצאת לדרך בתוך שישה חודשים, כלומר עד תחילת שנת 2027.
המחלוקות שקדמו לאישור החוק
לאישור החוק קדמו מחלוקות רבות שאימו להכשיל אותו ברגע האחרון. תחילה, משרד ראש הממשלה לא רצה להזכיר את המושג "טבח" בשם החוק וביקש להדגיש בעיקר את הגבורה. המילה נשמרה לבסוף בגלל התעקשותו של ח"כ יוסף טייב מש"ס שהוביל את הליכי החקיקה, והוסכם על נוסח פשרה: "הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר". ויכוח נוסף נגע לאופן ציון התאריך, בין אלו שביקשו להדגיש את התאריך העברי לבין אלו שרצו את הלועזי שנצרב באותו יום אסון.
נקודה רגישה נוספת שהוכנסה לחוק נוגעת לגורל המיגוניות בציר 232. גובש מתווה מיוחד שלפיו רשות מקומית שבתחומה נמצאת מיגונית שבה התרחש טבח, תצטרך לדווח לוועדת החינוך של הכנסת על כל החלטה להעתיק אותה או לבצע בה שינוי פיזי. מטרת הדיווח היא לאפשר דיון ציבורי, אחרי שראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, ביקשה להזיז מיגוניות שמקשות על הרחבת הכביש. עוזיהו התחייבה לשתף את המשפחות השכולות לפני כל צעד. החוק שאושר משקף בסופו של דבר הסכמה לאומית רחבה שמתעלה מעל המחלוקות בשביל לשמור על זיכרון הגיבורים.
