הלילה (בין חמישי לשישי) אישרה הכנסת את התיקון לחוק מימון מפלגות, מהלך שמסמן את היציאה הרשמית של מדינת ישראל לפגרת בחירות לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו ב-27 באוקטובר. אחרי מה שקרה, שיגרה היועצת המשפטית לממשלה מכתב מיוחד למזכיר הממשלה יוסי פוקס ובו היא מבהירה כי הממשלה הפכה לממשלה יוצאת, ומרחב הפעולה שלה ושל שריה מצטמצם כעת באופן משמעותי ביותר.

על פי ההנחיות החדשות, מוטלת על הממשלה חובה חוקית לנהוג בריסון ובאיפוק מוגברים כדי למנוע העדפת אינטרסים מפלגתיים צרים. היועמ"שית דרשה כי מזכירות הממשלה תוודא שכל הצעת החלטה תלווה בחוות דעת משפטית מקדימה. "על השרים, והרשויות המוסמכות האחרות במשרדי הממשלה, לערוך בדיקה מוקדמת בעניין זה מול היועץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר בטרם קבלת החלטה", כתבה במכתבה.

גלי בהרב-מיארה הדגישה במכתבה את האיזון הנדרש בין חובת המשך העשייה הממשלתית לבין הריסון הנדרש בתקופת בחירות. לדבריה, "קשה לקבוע מסמרות מראש בעניין זה של היקף המגבלות החלות. כדברי בית המשפט, מדובר בשאלות של 'איזון עדין' בין חובת העשייה לבין הריסון והאיפוק הנדרשים, וההחלטה בכל מקרה ומקרה היא פרי של איזון בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין בנסיבות אותו מקרה".

הגבלות על מינויים ותמיכות בדרך לקלפי

ההנחיות הנוכחיות שפורסמו הן רק הצעד הראשון, ובמהלך הימים הקרובים צפויות להתפרסם הנחיות מפורטות ומחמירות עוד יותר. ההנחיות הללו יתמקדו בתחומי עשייה ספציפיים ורגישים, ובהם מינויי בכירים, חלוקת תמיכות תקציביות, חקיקת משנה והתקשרויות בינלאומיות של משרדי הממשלה השונים.

ההתפתחות הזו מגיעה אחרי שבועות ארוכים של שיח פוליטי סוער סביב אפשרות הקדמת הבחירות. השיא של התהליך נרשם באישורה של הצעת החוק להתפזרות הכנסת ה-25 בקריאה ראשונה, והשלמתו הגיעה הלילה עם אישור חוק מימון המפלגות שמגדיר את פגרת הבחירות החל מ-18 ביולי 2026.

המשמעות של הפיכת הממשלה ל"ממשלה יוצאת" היא משפטית וציבורית עמוקה, ובתי המשפט קבעו בעבר כי נדרש איפוק מוגבר כדי למנוע ניצול של משאבי המדינה לטובת המערכת הפוליטית. בגלל זה, השרים יידרשו כעת לבחון כל החלטה בראי החיוניות והדחיפות שלה, כדי לא להציב את הממשלה הבאה בפני עובדות מוגמרות שלא יהיה ניתן לשנותן.