קיבוץ שדות ים שוכן על רצועת חוף יפהפייה סמוך לנמל קיסריה העתיק. זה קיבוץ שהים בו הוא מוטיב מרכזי, ובקיץ המקום נראה כמו עיירת נופש מלאה גולשים, שייטים ונופשים בבגדי ים. מעניין שדווקא בקיבוץ החופשי והליברלי הזה צמחה עם השנים קהילה דתית, שחלקה אפילו חרדית, והיא מבוססת על בני הקיבוץ שחזרו בתשובה אך נשארו לגור במקום.
בשדות ים יש אומנם בית כנסת מיום הקמת הקיבוץ, ובני הקיבוץ עלו בו לתורה בבר המצווה וכדומה, אבל כיום בית הכנסת פעיל ושוקק חיים: רבים מחברי הקיבוץ פוקדים אותו בשבתות, חוגגים בו אירועי בר מצווה, מקיימים בו שיעורי תורה ואף תורמים לקופתו.
בשבועות האחרונים נפל דבר בקיבוץ: חברי הקיבוץ הכריעו בקלפי להקים עירוב לקיבוץ ברוב של 60% מהמצביעים.
אל יקל הדבר בעיניכם: נושא הקמת העירוב בשדות ים ממתין להכרעה כבר 15 שנה ועבר תהפוכות רבות. כמה פעמים כבר הוקמו עמודי העירוב, אבל חברי קיבוץ זועמים הפילו אותם בטרקטור במחאה על 'הדתה' ועל אלמנטים דתיים בקיבוץ חילוני. אחת מהפעמים הללו קרתה בי"ז בתמוז, שבו "נפרצו חומות העירוב", כפי שנוהגים לומר חברי הקהילה הדתית בציניות.
מנהל הקהילה החליט לטפל בתפוח האדמה הלוהט
לאחר שהכריעה אספת הקיבוץ שהעירוב יוקם, שוחחתי עם שניים: עם קרן ברוידר, מנהל הקהילה של שדות ים, אדם בעל כתפיים רחבות שהחליט לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה ולהביא אותו לשיח ציבורי ולהכרעה, ועם מאיה פילוס, בת משק חוזרת בתשובה שגרה בקיבוץ.
"הנושא של העירוב הגיע לפתחי לפני שנה", פותח ברוידר. "ערכנו כמה פגישות בנושא כדי שאבין במה מדובר ואישרנו משהו מסוים בנוגע לעירוב. בפועל נעשה בשטח משהו קצת שונה, ואנשים התחילו לפנות אליי בשאלות לגבי מי אישר את זה ולמה. זה התפתח לשיח לא-נעים, כי יש בקיבוץ אנשים שמאוד מתנגדים לזה".
"לאחר שהתעורר השיח הזה, החבר'ה הדתיים ביקשו להגיע למזכירות ולהציג את הנושא לשבעת חברי המזכירות. לאחר שנפגשנו איתם במזכירות, החלטנו להביא את הנושא לאספה. בתחילת הדיון פתחתי את הדברים בבקשה מכל הנוכחים שהדיון יהיה מכבד ומכובד".
60% הצביעו בעד העירוב
האם הדיון אכן היה כזה?
"ראיתי בזה דיון מאוד חשוב מבחינה חברתית אפילו יותר מהעניין עצמו, בעיקר בהקשר הרחב של מה שקורה כעת במדינה ובשיח הציבורי בישראל, ובנוגע ליכולת שלנו להקשיב ולראות זה את זה וליצור שיח מכבד. ביקשתי מכולם לדבר בכבוד ובהקשבה, ואכן, רוב הדיון התנהל כך".
ברוידר מודה כי היו ניסיונות להציף גם חלקים אחרים. כאמור, לאחר הדיון באספה הגיעה ההצבעה בנושא לקלפי, וכ-60% מהמצביעים הצביעו בעד. "עכשיו צריך לראות איך אנחנו משלימים את העבודה של הקמת העירוב בלי שיפגעו בעירוב כמו שהיה בעבר, וזה עניין לא-פשוט", הוא מודה. "אבל לפחות יש החלטה ציבורית שעברה ברוב גדול, וזה בעיניי הישג מרשים".
האם השיח הציבורי נרגע לאחר ההצבעה?
"לפני ההצבעה היו דיונים סוערים בנושא, ולאחר ההצבעה הדיון בנושא נרגע. אני לא יכול להגיד שאני לא חושש שכאשר העירוב יוקם יחזרו הדיוניים האמוציונליים, אבל עצם זה שהגענו להכרעה לגבי מדיניות מסוימת בהסכמת הציבור תחזק את היכולת שלנו לאכוף את זה בעתיד". הוא חוזר ומדגיש כי להזדמנות לשיח חברתי ולהכיר זה את זה יש משמעות הרבה יותר גדולה בעיניו מהנושא עצמו.
הופתעת מהתוצאות?
"הופתעתי מהאחוזים הגבוהים שהיו בעד הקמת העירוב למרות שידעתי שבית הכנסת הוא מקום שתופס יותר ויותר מקום בקיבוץ. מדובר ברוב גדול שתמך בנושא".
דמעות של התרגשות
"אני הופתעתי מהתמיכה הגבוהה", מודה פילוס. "עשינו עבודת עומק בשכנוע אנשים להצביע בעד. בהתחלה הגענו להסכמות עם חברי המזכירות, שנתנו לנו אור ירוק להקים את חלקי העירוב החסרים. לא נדרשו הרבה כאלה, כי מאז 7 באוקטובר הקיבוץ ברובו מוקף גדר". את העמודים שנקבעו לצורך העירוב תלש למחרת חבר קיבוץ זועם בטרקטור, והחל גם ויכוח ציבורי סוער ואמוציונלי ברשת החברתית בין חברי הקיבוץ.
"רבים בכלל לא ידעו מה זה עירוב, ולכן התנגדו. מישהי אמרה לי שהיא חשבה שמדובר בהפרדה כלשהי בין נשים לגברים", משחזרת פילוס. "כשהסברנו לה ולעוד אנשים במה מדובר ושבסך הכול מדובר על עמודים וחוטים בחלקים קטנים מסביב לקיבוץ, הם נרגעו ותמכו בנו.
הסברנו להם את הקושי שלנו ושבשבת אי אפשר להוציא תינוקות מהבית או אפילו להביא בקבוק מים לילדים, והבהרנו שזה לא ישפיע עליהם בשום צורה. "היו כמובן מי שצעקו נגד הדתה וכפייה ושטענו שככה זה מתחיל, ושאחר כך יסגרו את הקיבוץ בשבת, יעשו הפרדה בחוף הים ויהפכו את הכולבו לכשר, טענות שהן לחלוטין מופרכות".
אביה של פילוס, קיבוצניק ותיק, הצביע בעד העירוב ושכנע את חבריו להצביע בעד. "זה מאוד הפתיע אותי", היא אומרת. "אבי הוא קיבוצניק של פעם, ובדרך כלל מתנגד לשינויים בקיבוץ. בעלי אמר לי שזה אפילו יותר חשוב בעיניו מהעירוב עצמו: 'אם אבא שלך שותף בהעברת הנושא באספה ואפילו מדבר עם אנשים שיצביעו בעד, זה כבר ממש ימות משיח'".
איך באמת הצלחת לשכנע את אבא שלך לתמוך בזה?
"לאבא שלי, שאיננו שומר מצוות, יש שלושה ילדים, וכולנו שומרים שבת. בכל שבת בבוקר הוא מתייצב אצל אחי כדי לאכול חמין, אז בעצם לא הייתה לו יותר מדי ברירה", היא צוחקת. "אם לא היו לאבא שלושה ילדים שומרי שבת, הוא בטח היה מצביע נגד, אבל הוא רוצה באמת להקל עלינו ולעזור".
אחת מחברות הקיבוץ בנות הקהילה הדתית פרצה בבכי כשהתבררו תוצאות ההצבעה: "היא אמרה לי שהיא לא יודעת איך הייתה ממשיכה לחיות בקיבוץ אם זה לא היה עובר, 'כי מה בסך הכול אני מבקשת מחברי הקהילה שלי, שירצו להקל עליי כדי שנוכל להביא לילדים בקבוק מים בשבת או להרים אותם כשהם מתעייפים?' לא הייתי יכולה להכיל את זה מבחינה רגשית אם לא היו מתחשבים בנו כחברים בקהילה וכבני אדם".
יישר כח לכל התומכים!!!
על ההבנה והתמיכה וההבנה כמה זה חשוב לשומרי התורה והמצוות. בעז״ה שהשם ייפתח את הלבבות למתנגדים