גל הפגנות החרדים וחסימות הכבישים בימים האחרונים מעורר דיון ציבורי סוער על גבולות הציות לחוק במדינה. יו"ר תנועת "זהות", משה פייגלין, מתייחס למה שקרה ומציב מסגרת ערכת והלכתית ברורה מאחורי המושג הנפיץ של מרי אזרחי.
פייגלין מבהיר כי לחסום כביש זו עבירה חמורה ביותר שמסכנת את הציבור. הוא דוחה לחלוטין את הגישה לפיה בגלל שהדבר הפך לטרנד במדינה שלנו אז הוא מותר, ומדגיש כי לעבור על החוק זה דבר חמור שאסור שייעשה על ידי אף אחד.
בין דברי הרב לדברי הממשלה
כדי להסביר את גבולות הסמכות של השלטון, הוא מביא את דברי הרמב"ם מהלכות מלכים, לפיהם יש להישמע לחוקי המדינה, אך אם המלך אומר לעבור על המצוות – אין שומעים לו. פייגלין מתרגם זאת למציאות המודרנית ומסביר שלכל אזרח חייבים להיות קווים אדומים, אחרת המדינה הופכת לאלוהים והאזרח הופך לפשיסט שממלא פקודות בצורה עיוורת.
"ברור לכולם, אין מי שיחלוק על כך, שגם לאזרח שהוא הכי שומר חוק בעולם, ישנה נקודה שבה הוא צריך לעבור על החוק" הוא אומר. אחרי מה שקרה, הוא שם את המפגינים החרדים ואת אנשי 'קפלן' באותה הסירה, ומעלה את השאלה הנוקבת איפה בדיוק עובר הגבול בין אי ציות מצפוני לבין אנרכיה.
לשלם את מלוא המחיר
לדבריו, הקו האדום המפריד בין מרי אזרחי אחראי לבין אנרכיה פריבילגית מבוסס על דבר אחד ברור: הנכונות של המפגין לשאת במלוא העונש של החוק. אזרח שמכבד את המדינה אך נאלץ לחצות קו מצפוני, חייב להביע את כפיפותו הכללית למערכת החוק על ידי קבלת הדין והעונש על מעשיו.
הוא נזכר בימי המחאה של תנועת 'זו ארצנו', אז אנשים חסמו כבישים כשהם לובשים חולצות עליהן נכתב "אני מבקש לעצור אותי" וביקשו להיעצר למען המולדת עם ידיים קשורות. לעומת זאת, הוא מותח ביקורת חריפה על המפגינים כיום וטוען כי "החרדים לא רוצים לשלם שום מחיר, עושים בלגן ובורחים", בדיוק כמו אנשי קפלן שלא שילמו פרוטה של מחיר, ומסכם כי עבור ערכים אמיתיים צריך לדעת לשלם.
