שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבלו פה אחד עתירה שכוונה נגד המדיניות הגורפת שאסרה על ביקורים של ארגון הצלב האדום הבינלאומי אצל אסירים ביטחוניים המוחזקים במתקני שב"ס וצה"ל. בנוסף, המדיניות אסרה על מסירת מידע בעניינם של אותם מחבלים. המדיניות הזו הונהגה מיד אחרי פרוץ המלחמה ביום שבעה באוקטובר 2023 ונמשכה מאז ברציפות, גם אחרי חזרתם של כלל החטופים שהוחזקו ברצועת עזה.

פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, שהסבירה כי הממשלה לא הציגה תשתית משפטית למדיניות הזו. השופטת ציינה כי הדבר נקבע "חרף ההתדיינות הממושכת וההזדמנויות הרבות מספור שניתנו לה לנמק את עמדתה באופן סדור ולבססה בדין". לטענתה, המדינה לא עדכנה את המדיניות בהתחשב בשינוי הנסיבות, והשיקול המרכזי למדיניות נגע לחזרת אחרון החטופים מרצועת עזה, אך לא הוצג שום טעם קונקרטי אחר תחתיו.

המדינה לא הציגה בסיס חוקי

השופטת ברק-ארז בחנה את דברי החקיקה הרלוונטיים במשפט הישראלי, כמו גם את הוראות הדין מן המשפט הבינלאומי, והצביעה על כך שאין בהם בסיס חוקי להחלטה שהתקבלה. בסיכומו של דבר נקבע כי המדיניות שהונהגה עומדת בניגוד לדין הקיים, ולפיכך דינה להתבטל. החלטה זו התקבלה כאמור פה אחד על ידי כלל השופטים שדנו בתיק.

המשנה לנשיא נעם סולברג הצטרף לתוצאה זו, בגלל הקושי ליישב את המדיניות שננקטה עם הוראות הדין הרלוונטיות מן המשפט הפנימי, אותן בחרה המדינה שלא לשנות או לבטל. הוא הוסיף כי המדינה לא הציגה תשתית חוקית כלשהי להחלטות שהתקבלו, חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה לשם כך. השופט סולברג הבהיר כי "די בכך כדי להניח בסיס לפסק הדין, ומטעם זה אין צורך לפנות למשפט הבינלאומי".

שופטי העליון תמימי דעים

השופט יצחק עמית הסכים עם פסק דינה של השופטת ברק-ארז, וכן הצטרף להערותיו של המשנה לנשיא סולברג בכל הנוגע להזדמנויות הרבות שלא נוצלו מצד המדינה להבהרת עמדתה. בכך תמה ההתדיינות הממושכת בבג"ץ, כאשר שלושת השופטים הגיעו להסכמה מלאה על ביטול המדיניות הגורפת שנקטה הממשלה מאז תחילת המערכה.