בוועדת חוקה החלו היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי המשפט, שעשויה לחולל מהפכה של ממש בשקיפות ובצדק שחסרים כיום בבג"ץ. לפי הצעת החוק, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן יחד עם חברי הכנסת מיכל וולדיגר, אוהד טל ומשה סולומון, תבוטל סמכותו הבלעדית של נשיא בית המשפט העליון לקבוע את שיבוץ השופטים בדיונים, והיא תוחלף במערכת ממוחשבת ואקראית.
בנוסף, החוק החדש מבקש לבטל את המצב שבו נשיא העליון יכול להכריע לבדו, כדן יחיד, על בקשות לדיון נוסף בתיקים עקרוניים. במקום זאת, החלטה כזו תתקבל רק בתמיכה של רוב שופטי בית המשפט העליון, והדיון עצמו ייערך בהרכב מלא. ועדת השרים לענייני חקיקה כבר הביעה תמיכה במהלכים הללו, בכפוף לכך שקביעת ההרכבים הממוחשבת תחול רק על עתירות לבג"ץ, וכי ההחלטה על דיון נוסף תתקבל בפורום רחב יותר משופט אחד אך פחות מהרכב מלא – פשרה שח"כ רוטמן כבר הודיע שהוא מקבל בשמחה.
"מה שקורה היום הוא מחוץ לחוק"
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הסביר למה המהלך הזה הכרחי כדי להחזיר את האמון הציבורי במערכת. רוטמן אמר בדיון: "גם שופטים הם אנשים עם תפיסות ועמדות פוליטיות וערכיות, וכל אדם עם מינימום יושרה, מבין שמאחורי אמירות החלל של 'סביר' ו'ראוי', עומדת תפיסת עולם שמשפיעה. האמירה שלא משנה מה יהיה הרכב השופטים – תהיה אותה תוצאה – מופרכת ונטולת בסיס. לא ייתכן שקביעה כה משמעותית שלמעשה קובעת את התוצאה בתיק או לכל הפחות משפיעה על התוצאה, תיעשה ע"י אדם אחד בכיר או מוכשר ככל שיהיה".
רוטמן הוסיף ותקף את ההתנהלות הנוכחית של הנהלת בתי המשפט ואמר כי "מה שקורה היום בבימ"ש בנושא הזה הוא מחוץ לחוק. סמכות לא מוסדרת שמתקבלות בה החלטות הרות גורל, וגם השאלה באיזה תיקים מתערבים ובאיזה לא, כשהנשיא בוחר באיזה להתערב, פוגעת בצפיות של אדם, לכלכל צעדיו כשהוא מגיע לבימ"ש. הצעת החוק באה לייצר ודאות ובהירות בתהליך".
איך זה עובד בשאר העולם?
במהלך הדיון הוצגו נתונים מרתקים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שסקר 17 מדינות שונות בעולם. עו"ד ד"ר ליאור בן דוד הסביר כי בארצות הברית, למשל, כל תשעת השופטים יושבים יחד בכל תיק שמובא בפניהם, ובבתי המשפט הפדרליים לערעורים השיבוץ נעשה לרוב באופן אקראי וממוחשב. במדינות אחרות באירופה קיים מנגנון מובנה של רוטציה או תוכנות מחשב שמנטרלות לחלוטין התערבות יד אדם, כדי לשמור על הגינות מרבית.
מהצד השני, בהנהלת בתי המשפט ניסו להגן על השיטה הקיימת. עו"ד חנית אברהם בכר טענה כי הסמכות היא חלק מהניהול הרגיל וכי המחשב כבר משמש כיום ככלי עזר מרכזי למחלקת היומן, שמשבצת למעלה מ-3,000 תיקים בשנה באופן אקראי. לדבריה, הנשיא התערב באופן ידני רק ב-26 תיקים במהלך שנת 2025, בעיקר בגלל מורכבות ציבורית או עומס משמעותי, ולכן מדובר ב"תקדים מסוכן של העברת סמכויות המחייבות הפעלת שיקול דעת ובקרה למחשב בלבד". היא הוסיפה כי לאחר השיח הציבורי, הנשיא הנחה לעגן את הכללים הללו בנוהל רשמי שיפורסם לעיון הציבור כדי להגביר את השקיפות.
ח"כ גלעד קריב מהאופוזיציה תקף בחריפות את היוזמה וטען כי מדובר בחלק ממהלכי הממשלה לפגוע בבתי המשפט. קריב אמר בדיון כי "הרעיונות של קביעה אקראית וממוחשבת מופרכים – יש כ"כ הרבה שיקולים כמו סדרי יום של שופטים, של משימות שונות כשופטים תורניים והנזקים שייווצרו גדולים לאין שיעור". מנגד, ח"כ רוטמן סיכם ותהה איך ייתכן שאדם שאינו שופט קובע החלטות כה דרמטיות בניהול התיקים. הצעת החוק תמשיך לעלות לדיונים בוועדה לקראת אישורה בקריאה ראשונה.
